ההצלחות הצבאיות ב"עם כלביא" ו"שאגת הארי" היו מרשימות, אבל בשורה התחתונה – המשטר האיראני שרד, תוכנית הגרעין לא הושמדה ומערך הטילים של הרפובליקה האיסלאמית עדיין קיים. לפיכך, נדרשת חשיבה מחודשת, שתביא בחשבון את הצורך לשלב בין כלים צבאיים, מדיניים, כלכליים וחשאיים במערכה המתמשכת. ישראל צריכה להכיר במגבלות הכוח, ובמקביל למנוע מאיראן להתחמש ביכולות צבאיות המהוות איום אסטרטגי על קיומה

ישראל רגילה למבצעים קצרים, אבל במזרח התיכון לא תמיד מנצח מי שפועל מהר יותר. לעיתים מנצח מי שמחזיק מעמד זמן רב יותר

אחרי השנים האחרונות, אנחנו כבר לא נמצאים במקום שמאפשר לנו להתעלם מהאיומים סביבנו, גם אם כולנו מבינים שהם תעמולה. ההישגים הנקודתיים לא צריכים לבלבל אותנו

כשכולנו על הקצה של עצמינו, מתמודדים שוב ושוב עם מלחמות, טילים, רחפנים, פצועים והרוגים, והשסע בעם רק הולך ומעמיק, מי המורה שיעז לדבר בכיתה על נושאים פוליטיים, ולקחת סיכון שהוא "שמאלן", "ביביסט", "גזען" או חלילה מסית ומשחית את נפשם הרכה של הילדים?