מיקרוסופט (Microsoft) מודיעה היום (ד') על מינויו של אוהד יאסין למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל. יאסין יחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, הפורשת ממיקרוסופט לאחר 13 שנים בחברה, מתוכן שש וחצי שנים כמנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח בישראל.  יאסין ייכנס לתפקידו בתחילת נובמבר. לאחרונה הודיעה מיקרוסופט גם על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ"ל מיקרוסופט ישראל, שיוביל את פעילות המכירות והשיווק של החברה בישראל. אמסטרדם ייכנס לתפקידו באוקטובר. מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל היה המרכז הראשון של החברה מחוץ לארצות הברית. לאורך השנים התבסס כמרכז פיתוח אסטרטגי של מיקרוסופט העולמית ובשנים האחרונות כמוקד מצוינות בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר. המרכז פועל בשישה אתרים ברחבי הארץ, כשהקמפוס הגדול ביותר שלו נמצא בהרצליה ולצידו אתרים בתל אביב, בחיפה, בנצרת, בבאר שבע ובירושלים. כיום, צוותי המרכז לוקחים חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות ומוצרי ליבה של מיקרוסופט, המשמשים מיליוני לקוחות ומשתמשים ברחבי העולם. המרכז אף זכה פעם אחר פעם להכרה כאחד ממקומות העבודה הטובים בישראל.  לצד תפקידו החדש, ימשיך יאסין לכהן כסגן נשיא תאגידי (Corporate Vice President) ולהוביל את פעילות הענן הריבוני (International Sovereign Clouds) של מיקרוסופט. בתפקיד זה הוא אחראי על עיצוב האסטרטגיה הגלובלית של Azure בתחום ועל פעילות ענני השותפים הלאומיים ופעילות הענן הפרטי, ומוביל צוותים ברחבי העולם העובדים עם לקוחות במטרה לחזק את ריבונותם הדיגיטלית. המינוי: אחרי למעלה מעשור של עשייה במיקרוסופט יאסין הצטרף למיקרוסופט ב-2014 ומאז היה שותף לצמיחתו ולהתרחבותו של מרכז המחקר והפיתוח בישראל. במהלך שנותיו בחברה הקים והצמיח קבוצות מוצר ופעילויות חדשות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, שהשתלבו בפעילותה הגלובלית של מיקרוסופט.  לפני הצטרפותו למיקרוסופט עבד יאסין כעשור ב-סאפ (SAP). קודם לכן עבד כחמש שנים בחברות סטארט-אפ ישראליות. ניסיונו משלב עשייה יזמית עם הובלת צוותים ופעילויות בחברות טכנולוגיה גלובליות. יאסין הוא בעל תואר שני במדעי הניהול מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת רייכמן. לאורך השנים פרסם מאמרים וזכה בפרסים אקדמיים, והוא רשום כממציא של מספר פטנטים. לצד פעילותו המקצועית, הוא חבר בוועד המנהל של עמותת לא עומדות מנגד. יאסין, המנכ"ל הנכנס: "מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל הוא הבית המקצועי שלי כבר יותר מעשור, ואני גאה ונרגש לקבל את האחריות להוביל אותו לפרק הבא. לאורך השנים חוויתי מקרוב את היכולות שהופכות את הצוותים שלנו ליוצאי דופן: חשיבה חדשנית, תעוזה, מצוינות הנדסית והיכולת להפוך אתגרים גדולים לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים שמשתלבים במוצרי ליבה המשפיעים על מיליוני לקוחות ומשתמשים ברחבי העולם. היכולות האלה, לצד החיבור לתעשיית ההיי-טק המקומית, לאקדמיה ולאקוסיסטם הטכנולוגי, הן הבסיס להמשך הצמיחה שלנו. בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה כל תחום ופותחת אפשרויות חדשות, אני נלהב ומלא הערכה על ההזדמנות להמשיך לחזק ולקדם את העשייה המקצועית והחברתית שלנו, ולעצב את הדור הבא של הטכנולוגיות והמוצרים של מיקרוסופט".  אלש הולצ'ק, נשיא וארכיטקט ראשי בחטיבת האבטחה של מיקרוסופט: "מיקרוסופט מחויבת להמשך פעילותו והצלחתו של מרכז הפיתוח בישראל. אני בטוח שתחת הנהגתו של אוהד יאסין, המרכז ימשיך בעשייה המשמעותית שלו וימשיך לקדם את פלטפורמות ה-AI, הסייבר והריבונות של מיקרוסופט".

נייס נמצאת במגעים מתקדמים למכור את אקטימייז, שמפתחת טכנולוגיה למלחמה בפשעים פיננסיים, לזרוע ההשקעות של חברת הענק הקנדית ברוקפילד תמורת שני מיליארד דולר – כך לפי דיווח שפורסם הבוקר (ד') בסקיי ניוז. לפי האתר וערוץ החדשות הבריטי, למרות היותם של המגעים בשלבים מתקדמים, עדיין ייתכן שהם לא יבשילו לעסקה. כך או כך, בשלב זה יש לברוקפילד בלעדיות על ניהול המשא ומתן עם נייס. אקטימייז נרכשה על ידי נייס לפני קרוב ל-20 שנה, ב-2007, תמורת 280 מיליון דולר. שנתיים לאחר מכן היא החלה לפעול כיחידה בתוך נייס. נייס אקטימייז מציעה פתרונות לניטור וניהול הונאות, תאימות לשווקים פיננסיים שונים, חקירת וניהול פשעים פיננסיים, ומוצרי דאטה מתוחכמים. היא מתמקדת בימים אלה בפיתוח פתרונות מבוססי AI. לפי אתר היחידה, יש לה מעל 1,000 לקוחות, ומדי יום היא מנטרת עסקאות בשווי של חמישה מיליארד דולר ומגינה על שישה טריליון דולר. ברוקפילד היא אחת החברות שמציעות השקעות אלטרנטיביות, כלומר לא במניות, ניירות ערך או מזומן. היא מנהלת נכסים בשווי של מעל טריליון דולר, כאשר רבים מהם אלה קרנות פנסיה של עובדים. היא מתמקדת בהשקעות בנדל"ן, אנרגיה מתחדשת, תשתיות, חובות ופרייבט אקוויטי. נייס העמידה את אקטימייז למכירה בסוף השנה שעברה – מהלך שמשך התעניינות מצד כמה גופים, בהם חברות הפרייבט אקוויטי אדוונט וניו מאונטיין קפיטל. אם לא יהיה שינוי, ברוקפילד היא זו שתזכה בה.

רבים מאיתנו מכירים את פספורטכארד מכרטיס ביטוח הנסיעות לחו"ל, שמלווה אותנו במקרה שאנחנו צריכים שירותים רפואיים או בכלל במקרי חירום בחו"ל. אלא שפספורטכארד הייתה בעבר חברת ביטוח. מאז היא פיתחה הרבה פתרונות טכנולוגיים, עברה ל-AI ועוד. היא גם מרחיבה בימים אלה את פעילותה בעולם, בין היתר לרילוקיישן ונוודים דיגיטליים. על נושאים אלה ועוד דיברו אייל קוט, מנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, ויוני איתיאל, סגן נשיא לפיתוח מוצרים בה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.  פספורטכארד היא לא חברה אחת, אלא קבוצה של חברות, ויש לה בארץ מרכז פיתוח מתקדם, שמעסיק 100 עובדים מתוך כלל 800 עובדי החברה. שם מפתחים ומיישמים סוכני AI, שמשמשים את הלקוחות. לדברי קוט ואיתיאל, הכול התחיל ממנכ"ל הקבוצה, אלון קצף, שהחל ליישם בה את מהפכת ה-AI, ובמיוחד את ה-וייב קודינג, הרבה לפני שהיא צברה תאוצה כל כך גדולה. לא מכבר התקיים כנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, ופספורטכארד הציגה בו תפיסה שלפיה הבינה המלאכותית משנה לא רק את פיתוח התוכנה, אלא גם את קבלת ההחלטות העסקיות. לדברי קוט ואיתיאל, זמן השיהוי – מהזיהוי של בעיה ועד לטיפול בה – הוא האתגר המרכזי, ופספורטכארד שואפת לפתור אותו, כדי לקצר משמעותית את מחזורי הפיתוח. אייל קוט, תציג את עצמך. "נושא הנסיעות לחו"ל מוכר לי כבר 15 שנה, מהארגונים הגלובליים שבהם עבדתי. אחת המסקנות שהגעתי אליהן, בכל הקשור לחוויית הנוסע, היא שברגע שאתה יוצא מהארץ אתה מאבד חלק גדול מהמעטפת של השירותים שאתה רגיל אליהם בשגרת החיים. פתאום אתה לא חשוף למידע על אירועים בלתי צפויים, לא תמיד יודע למי לפנות במקרה של אירוע רפואי, ואין לך בהכרח מישהו שידבר איתך ויעזור לך. אנחנו חיים בעידן שבו הגבול בין טיול קצר לבין שהות ארוכה ביעד, ואפילו רילוקיישן, הולך ונעשה דק מאוד. זה עידן של נוודים דיגיטליים, או של אנשים שמחליטים לנסוע לשלושה חודשים ובסופו של דבר נשארים. זה שוק עם פוטנציאל רחב מאוד, והוא דורש התמחות במסע הלקוח ובחוויית הלקוח". מה הביא אותך לעבור לעבוד בחברה שמספקת שירותים כאלה? "פגשתי את המייסד והמנכ"ל של החברה, אלון קצף, והוא חשף בפניי חזון להפוך אותה לבית תוכנה אחד גדול. כבר אז הוא דיבר על הצורך לאפשר למשתמשים, ללקוחות הפנימיים שלנו, לייצר לעצמם סוכני AI באמצעות כלים כמו וייב קודינג. הוא עשה את זה בתקופה שבה כמעט אף אחד עוד לא שמע על המושג הזה".  איך אתם מיישמים את זה בתשתיות המחשוב שלכם? "התפיסה הבסיסית שלנו היא שבמקום לבנות אפליקציה אחת גדולה וכללית לכל השירותים שלנו, אנחנו מפרקים אותה לרכיבים, שכל אחד מהם יכול לעמוד בפני עצמו ולהיות מפותח באופן עצמאי. כל הרכיבים הללו יושבים בענן, כרגע על גבי AWS. התוכניות שלנו הן לפרוס את האפליקציות במדינות שונות, בהתאם לדרישות ההתאמה (Compliance) בכל מדינה, וכך נוכל לתת פתרונות להרבה מאוד שחקנים, שיצרכו אותם כשירות. היעד הוא לייצר קבוצה של סוכני AI שמדברים זה עם זה, כאשר כל אחד מהלקוחות העסקיים הפנימיים שלנו יכול לעבוד עם כלים כמו וייב קודינג ולבנות לעצמו את סביבת העבודה שלו". יוני איתיאל, ספר קצת על עצמך. "אני מגיע בכלל מעולמות האומנות והתקשורת. במשך 14 שנה הייתי מבקר תיאטרון בתוכנית מה יהיה עם יואב גינאי ברדיו. אחרי שפרשתי עברתי לעבוד בחברות טכנולוגיות. בין היתר הייתי מנהל פיתוח מוצרים בסאפנייס. שם נחשפתי לעבודה בחברה גלובלית, ולכל ההיבטים של תהליכי ביטוח ושירותים. לפני שנה וחצי הצטרפתי לפספורטכארד, ואני חלק מקבוצת פיתוח שתפקידה ליזום מוצרים חדשים של הקבוצה. דוגמה אחת לכך היא כרטיס הפספורטכארד, שמשמש כיום גם ככרטיס תשלומים בחו"ל. אנחנו מפתחים שירותים כל הזמן, בשיתוף מרכז הפיתוח שלנו". מה מייחד את הפעילות הגלובלית שלכם? "הפעילות הגלובלית שלנו דומה לזו הישראלית, אבל עם מאפיינים ייחודיים. אם אתה נוסע לכמה ימים ולא חש בטוב, יש לנו את הפתרונות שכולם מכירים. אבל אם החלטת להעתיק את מקום מגוריך לחו"ל, זה עולם שונה לחלוטין. התפקיד שלנו הוא להקל עליך את ההתמודדות עם נושאים כמו ביטוח רפואי ושירותים נוספים, לפחות בשלבים הראשונים, כשעדיין אין לך קשר לשירותים השונים שהמדינה שאליה הגעת מעניקה. וגם כשאתה מגיע לשלב שבו אתה צריך להתחבר לארגון בריאות מקומי, אנחנו יודעים לכוון אותך. יצרנו מאגר ושיתופי פעולה עם ארגוני בריאות שונים, שבעת הצורך אנחנו יודעים לכוון את הלקוח אליהם. יש מאחורי כל זה טכנולוגיה מתקדמת, שמפותחת אצלנו, כחול לבן". ומה לגבי לקוחות שאינם ישראלים? "אנחנו נמצאים בשלבי התרחבות בתחום הזה. לדוגמה, חתמנו על הסכם עם חברת תעופה גדולה בגרמניה, שמעניקה את השירותים שלנו לעובדים שלה. בנוסף, יש לנו כבר כמה שנים פעילות באוסטרליה, עם לקוחות עסקיים, ושם הצמיחה מרשימה". איפה תהיו בעוד שנתיים?. "נביא לשוק עוד ועוד מוצרים מתקדמים ונרחיב את הפעילות שלנו בעולם".

עידן ניידי ה-Googlebook יצא באופן רשמי לדרך. גוגל (Google) הציגה את הגל הראשון של המחשבים שמבוססים על מערכת ההפעלה שמחליפה את ה-ChromeOS. מדובר במימוש החזון של החברה ליצור מערכת הפעלה עם זיקה הרבה יותר ברורה לאנדרואיד, ובהתאם לכך לעבוד באופן הדוק יותר עם הטלפונים שמבוססים על אותה מערכת הפעלה – כולל חוויית שימוש ואפילו אפליקציות זהות. המחירים של המחשבים אמנם לא שייכים לחלק הגבוה של השוק, בוודאי במצב הנוכחי, והם מוצעים במחיר בסיסי של 899 דולר – עם זאת בגוגל מבהירים כי מדובר במחשבי פרמיום שמיוצרים באמצעות "חומרים איכותיים כגון אלומיניום, סגסוגת מגנזיום וסיבי פחמן, שהופכים אותם לקלים, אלגנטיים ועמידים במיוחד". הם גם נראים טוב להגדרת החברה. Introducing Googlebook, a new category of laptop, available for preorder today. ???? Crafted with 2.8K OLED touchscreen displays, 14 hour battery life and all the performance needed to power your ideas ???? Engineered to sync effortlessly with your @Android phone, so you can jump… pic.twitter.com/13mV40KUDi — Google (@Google) September 21, 2026 חמשת הדגמים הראשונים מגיעים מחמש יצרניות שונות: HP, אייסר (Acer), דל (Dell), אסוס (Asus) ולנובו (Lenovo). המחשבים אמורים להציע בהתחלה דגמים המבוססים על מעבדי ה-Snapdragon של קוואלקום (Qualcomm), אבל מהר מאוד יגיעו לשוק גם מחשבים המבוססים על מעבדים של אינטל (Intel), שמיועדים לשוק המוגדר הזה של מחשבים קלים ודקים. בגוגל פיתחו את מערכת ההפעלה כך שהיא תהיה אגנוסטית למעבד, כך שהיא תספק אותה חוויה ולא משנה מה המעבד – אבל המחשבים כן יהיו שונים אלו מאלו בסופו של דבר בעיצוב, בתכונות ובמרכיבים, בדיוק כמו שזה היה בתקופת ה-ChromeOS. המחשבים יגיעו עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM לכל הפחות, עם 1 טרה-בייט של זיכרון אחסון, ולפי גוגל יציעו לפחות 14 שעות עבודה לאחר טעינה מלאה. כולם יגיעו גם עם Glowbar – פס זוהר בחלק העליון של המכסה, שיוכל להציג צבעים שונים ותגובות שונות כדי לספר על התרעות, מצב הסוללה ועוד.

מצב הגיוסים להיי-טק הישראלי ממשיך להיות טוב, ואפילו מאוד: הנתון זינק בשלושת החודשים האחרונים ב-53% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ועמד על כ-3.6 מיליארד דולר ב-91 סבבים. לעומת זאת, מדובר בירידה של 7% מול ממוצע המחצית הראשונה של השנה – עקב תקופת הקיץ והחגים. מתחילת השנה גויסו מעל 11 מיליארד דולר – צמיחה של יותר מ-50% ביחס לתקופה המקבילה ב-2025. מדובר בנתונים ראשוניים מהדו"ח הרבעוני של IVC ולאומיטק, שייצא בקרוב. שני הגופים מפלחים את הגיוסים לפי תחומי פעילות, אולם לא כוללים את התחום החם ביותר, של הבינה המלאכותית. נתונים אלה, הם אומרים, יוצגו בדו"ח המלא. מקור: דו"ח הרבעון השלישי של IVC ולאומיטק נתון לא מפתיע הוא שהסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, עם 4.3 מיליארד דולר מתחילת השנה (38% מסך הגיוסים), מתוכם מעל 1.7 מיליארד ברבעון השלישי. אחד מהם הוא הסבב של אפווינד, שהודיעה בחודש שעבר על גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד. גיוס נוסף היה של וונדרפול, חברה שפיתחה מערכת הפעלה ל-AI ארגונית, שגייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של כחמישה מיליארד. סך ההשקעות בתוכנה ארגונית ברבעון עמד על 1.1 מיליארד דולר, ומתחילת השנה תחום זה מרכז קרוב ל-30% מכלל גיוסי ההון, בפעם הראשונה מאז 2020. לעומת זאת, נרשמה ירידה בקצב הגיוסים של חברות הדיפנס-טק, החלל והקוואנטום ל-170 מיליון דולר ברבעון, לעומת 400 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026 (כלומר, ממוצע של 200 מיליון דולר לרבעון). עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי תחומים אלה עדיין מהווים קרוב ל-10% מסך הגיוסים מתחילת השנה. הכסף הזר – שני שלישים מההשקעות בטק הישראלי הנתונים מעלים בנוסף שהמשקיעים הזרים שומרים על חלקם המרכזי בהיי-טק הישראלי: הקרנות הזרות עדיין מהוות 66% מכלל הקרנות הפעילות בארץ, וביצעו יותר מ-70% מסך ההשקעות. ברבעון השלישי, 110 קרנות זרות ו-60 קרנות ישראליות חדשות ביצעו בראשונה השקעה השנה – ירידה קלה ביחס לנתונים שנרשמו במחצית הראשונה. עוד מגמה שנמשכת היא זינוק בסבבי הצמיחה לצד ירידה מעכבת בשלבים המוקדמים והמאוחרים. לפי הנתונים, חברות בסבבי הצמיחה הובילו את סך הגיוסים ברבעון עם יותר ממחצית מהם – 1.8 מיליארד דולר. חברות בשלבים מוקדמים גייסו כמיליארד דולר – נתון דומה לממוצע הרבעוני מתחילת 2025. החלק הקטן ביותר בגיוסים – פחות מרבע מהם – היה של חברות בשלבים מאוחרים, והוא הגיע ל-840 מיליון דולר. בלאומיטיק וב-IVC תולים זאת בין השאר בפערי עיתוי ודיווח לאור החגים. יש לציין שבשקלול סבבי גיוס שהפרטים לגביהם אינם ידועים (Stealth Rounds) או יתגלו בשלב מאוחר יותר, IVC מעריכה שברבעון השלישי של השנה התבצעו 225 סבבי גיוס בהם גויסו 4.3 מיליארד דולר. "הזדמנות לחזור לצמיחה יציבה" מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, אמרה כי "מגמת הצמיחה שאנחנו רואים בהיי-טק הישראלי ממשיכה להיות בריאה, עם עלייה של מעל 50% בהיקף גיוסי ההון מתחילת השנה ביחס לתקופה המקבילה ב-2025. עם זאת, הצמיחה אינה אחידה: מספר העסקאות נמוך יחסית, וחלק משמעותי מההון מתרכז במספר מצומצם של חברות, שלבים ותחומים. אמנם, מגמת הריכוזיות מאפיינת את התעשייה הגלובלית, אך היא מהווה אתגר עבור החברות הישראליות. המבחן האמיתי לאקו-סיסטם המקומי אינו רק בהיקף ההון שנכנס לשוק, אלא גם ביכולת להעמיד הון, הזדמנויות ותמיכה לדור החדש של היזמים והסטארט-אפים, שממנו יגיעו החברות הגדולות הבאות ומנועי הצמיחה העתידיים של המשק". גיא הולצמן, יו"ר ומנכ"ל IVC, ציין כי "הרבעון השלישי השנה היה מאתגר במיוחד, עם חופשת הקיץ, חגים וחוסר בהירות בשווקי ההון הבינלאומיים. למרות זאת, אנחנו רואים המשך גידול בהיקפי ההון בהיי-טק המקומי, צמיחה במספר החברות החדשות, נוכחות יציבה של המשקיעים הזרים ותחומים תעשייתיים חדשים שבולטים. כל אלה מספקים הזדמנות עבור התעשיה לחזור לצמיחה יציבה אחרי שנים של חוסר ודאות ותנודתיות".

דמיינו מדינה שמחזיקה אי יפהפה, רצועת חוף, אזור מדברי או שטח עירוני הרוס. הנכס שווה מיליארדים בפוטנציאל, אבל כמעט כלום במצבו הנוכחי. כדי להפוך אותו לעיר, לרובע תיירותי או למרכז כלכלי משגשג צריך כבישים, חשמל, מים, תחבורה, בתי מלון, מגורים, מערכות דיגיטליות ובעיקר הון שלמדינה אין. פעם הפתרון היה פשוט: המדינה בנתה תשתיות והמתינה למשקיעים. עכשיו מתחיל להופיע מודל אחר: המדינה מספקת את הטריטוריה והריבונות, וההון הפרטי מספק את הכסף, הטכנולוגיה ולעתים גם חלק ממערכת הכללים. העיר היא לא רק המקום שבו נעשית ההשקעה – היא עצמה הופכת למוצר. פיטר ת'יל הוא יזם ומשקיע טכנולוגיה אמריקני, ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק, שנודע גם בזכות רעיונותיו הליברטריאניים על ממשל, חדשנות ויצירת מסגרות חברתיות חדשות מחוץ למבנים המדינתיים המסורתיים. כבר ב-2009 ת'יל דיבר על האפשרות ליצור מרחבים חדשים מחוץ למבנים הפוליטיים הקיימים. הרעיונות שהתפתחו סביבו הולידו עולם של התיישבות ימית (Seasteading), ערים בזיכיון (Charter cities) וערי סטארט-אפים (Startup cities). קרן פרונומוס קפיטל, שנתמכת בין היתר על ידו, מנסחת את הרעיון בפשטות כמעט מטרידה: "העיר היא המוצר". מבחינתה, מוסדות וחוקים הם מערכת ההפעלה שעליה החברה, או העיר, פועלת. ניסויים בהונדורס ובאלבניה אחד הניסויים המתקדמים ביותר בתחום מתקיים בפרוספרה שבהונדורס. באזור בעל מעמד משפטי מיוחד נבנתה מעין פלטפורמת ממשל: חברות יכולות להירשם דיגיטלית, לפעול תחת מערכת רגולטורית ומיסויית ייחודית, ולהשתמש במנגנוני יישוב סכסוכים משלה. לפי נתוני הפרויקט, נרשמו בו כבר יותר מ-200 חברות והושקעו מעל 100 מיליון דולר. אבל, אז הגיע הדבר שקשה להכניס לאלגוריתם: הפוליטיקה. ממשלה חדשה ביקשה לבטל את המסגרת שאפשרה את הקמת האזור, וב־2024 קבע בית המשפט העליון בהונדורס כי הסדר ה-ZEDE (בספרדית, אזור תעסוקה ופיתוח כלכלי) אינו חוקתי. המשקיעים טוענים שההתחייבויות שניתנו להם ממשיכות להגן על פעילותם והמאבק התרחב גם לזירה הבינלאומית. המקרה בפרוספרה חשף בכך את השאלה שמסתתרת מתחת לכל עיר כפלטפורמה: אפשר לכתוב חוק כמו קוד, אבל מי מחזיק בשרת שעליו הקוד רץ? כאשר צריך להקים מקום כמעט מחדש, אפשר בפעם הראשונה לבנות לא רק את הבניינים, אלא גם את מערכת ההפעלה: זהות, תשלומים, אנרגיה, תחבורה, רגולציה ושירותים – כולם מחוברים מלכתחילה באלבניה מתפתח ניסוי מסוג אחר: האי סאזאן, ששימש במשך עשרות שנים בסיס צבאי סגור, אמור להפוך ליעד תיירות יוקרתי בהשקעה המוערכת ביותר ממיליארד דולר. בתי מלון, וילות, מגורים ומרינה אמורים להופיע במקום שבו למדינה עצמה קשה היה להצדיק השקעה בהיקף כזה. האי נשאר בבעלות המדינה, אבל הון פרטי אמור לייצר את הערך הכלכלי שלו. עבור מדינות רבות זהו פיתוי עצום. האם זה הפתרון לעזה? בעולם קיימים אינספור מקומות בעלי פוטנציאל דומה: נמלים ישנים, איים, אזורי גבול, מחנות צבאיים שנסגרו, אזורים מוכי אסון ושטחים שמרוחקים ממרכזי הכלכלה. המדינה מחזיקה בנכס, אבל היא לא מסוגלת להשקיע מיליארדים כדי להפוך אותו למנוע צמיחה. כאן העיר כפלטפורמה הופכת מרעיון ליברטריאני למודל עסקי. עזה עשויה להיות הגרסה הקיצונית ביותר שלו. עלות שיקומה של רצועת עזה הוערכה השנה ב-71 מיליארד דולר. כמעט כל מערכת תשתיתית בעיר תידרש להיבנות מחדש. בתוכניות שנדונו הופיעו אזורים כלכליים מיוחדים, תשתיות AI ומערכות דיגיטליות לניהול כסף ושירותים. אבל עזה אינה הסיפור. היא רק ממחישה את גודל ההזדמנות. כאשר צריך להקים מקום כמעט מחדש, אפשר בפעם הראשונה לבנות לא רק את הבניינים, אלא גם את מערכת ההפעלה: זהות, תשלומים, אנרגיה, תחבורה, רגולציה ושירותים – כולם מחוברים מלכתחילה. מבנים הרוסים כתוצאה מהפצצות צה"ל ברצועת עזה. צילום: ShutterStock זה עשוי להפוך טריטוריות שנחשבו נטל כלכלי לנכסים עצומים. אבל ההיסטוריה מזכירה שגם כאן יש מחיר: בסוף המאה ה־19 הקימה חברת פולמן ליד שיקגו עיר עבור עובדיה. החברה הייתה המעסיקה, בעלת הבתים וספקית השירותים. כשהגיע משבר והשכר ירד בעוד שכר הדירה נותר גבוה, התושבים גילו כמה מסוכן לחיות במקום שבו גורם אחד מחזיק כמעט בכל שכבות החיים. הטכנולוגיה של המאה ה-21 מאפשרת לקחת את הרעיון הזה הרבה יותר רחוק, ולכן השאלה הגדולה היא לא האם אפשר לבנות ערים כאלה. כנראה שאפשר. השאלה היא מה מוכרים למשקיע כשנותנים לו לפתח טריטוריה: קרקע, הזדמנות עסקית או חלק מהריבונות עצמה? אולי בעתיד הגבול החשוב ביותר לא יעבור בין מדינה למדינה. הכותבת היא יזמת ופרשנית מאקרו-כלכלית וגיאו-פוליטית.

מאת: טובי כוכב, שותף ו-CTO של חטיבת הייעוץ, דלויט ישראל בתקופה של שינויים כלכליים וטכנולוגיים, ארגונים גלובליים נדרשים לבחון כיצד לבנות תשתית ERP שתתמוך בצמיחה ובשינוי, בלי להכביד שלא לצורך על התפעול. החלטה זו מחייבת הסתכלות משולבת על אסטרטגיה עסקית, תהליכים, נתונים, טכנולוגיה, סיכונים ומוכנות ארגונית.  האתגר הגלובלי: מדוע פתרון אחיד אינו מתאים לכל ארגון  חברות הפועלות במספר טריטוריות עשויות להתקשות ביישום מערכת ERP אחידה בכל החברות הבנות. מודל Single-Instance עשוי להתאים לארגונים מסוימים, אך באחרים הוא עלול להקשות על התאמות מקומיות ולהגדיל את מורכבות היישום. האתגר הוא למצוא איזון בין ממשל מרכזי לבין צורכי הלוקליזציה.  עמידה בדרישות: תמיכה בדיווח כספי ובתקינה החלים ברמת הקבוצה, לצד חוקי מס ודרישות מקומיות.  שקיפות בשרשרת האספקה: יצירת תמונת מידע עקבית ועדכנית בין אתרי ייצור, מערכי לוגיסטיקה ושווקי מכירה.  מוכנות דיגיטלית (Digital Readiness): התמודדות עם פערים טכנולוגיים ותפעוליים בין יחידות עסקיות שונות באותו ארגון. מפת דרכים טכנולוגית צריכה להתחשב בצרכים העסקיים, ביכולות הנדרשות ובמוכנות של כל יחידה, ולהגדיר סדרי עדיפויות, תלות בין מהלכים ומדדים לבחינת התקדמות וערך.  ארכיטקטורת Two-Tier ERP: גמישות באמצעות שילוב אסטרטגיית Two-Tier ERP היא אחת החלופות שארגונים גלובליים יכולים לבחון. במודל זה, סביבת מערכות המידע מחולקת לשתי שכבות עיקריות, שנועדו לשלב בין אחידות ושליטה ברמת הקבוצה לבין התאמה לצרכים מקומיים.  שכבת הליבה (Tier 1): מערכת מרכזית לניהול תהליכים רוחביים, נתוני אב ודיווח מאוחד, כגון SAP S/4HANA או Oracle Fusion Cloud ERP. שכבת הקצה (Tier 2): יתרונות Cloud-native גמישים יותר, כגון NetSuite או SAP S/4HANA Cloud Public Edition, עבור חברות בנות, יחידות עסקיות או שווקים מקומיים, בהתאם לצרכים. הצלחת המודל תלויה, בין היתר, בהגדרה ברורה של חלוקת האחריות בין השכבות, בארכיטקטורת אינטגרציה ונתונים מתאימה ובמנגנוני ממשל ובקרה עקביים.  היתרונות האפשריים של מודל דו-שכבתי מודל Two-Tier TCO עשוי להפחית את עלות הבעלות כאשר צורכי היחידות המקומיות אינם מצדיקים יישום של מערכת הליבה במלואה.  פתרונות ענן עשויים גם לקצר את משך היישום ולאפשר ליחידות עסקיות לאמץ יכולות אנליטיקה ו-AI בהתאם למוכנותן, בלי להמתין בהכרח לשדרוג כולל של מערכת המטה. מימוש היתרונות תלוי בתכנון, באינטגרציה, בממשל, באיכות הנתונים ובניהול השינוי. מתודולוגיית דלויט לבחינת פלטפורמות בחירת פלטפורמה צריכה להתחיל בצרכי הארגון ולא בהעדפה מוקדמת לספק מסוים. תהליך הערכה מובנה יכול לכלול את השלבים הבאים: גילוי ומיפוי צרכים (Discovery): הבנת האסטרטגיה העסקית, מיפוי תהליכי העבודה וזיהוי חסמים ויעדי שיפור. ניתוח פערים (Gap Analysis): השוואת יכולותיהן של פלטפורמות רלוונטיות – כגון SAP, Oracle, NetSuite ו-Microsoft Dynamics 365 – לדרישות הארגון ולתהליכים שהוא מבקש לתמוך בהם. הערכת סיכונים ועלויות: בניית מודל TCO הכולל, בהתאם להיקף הבדיקה, עלויות רישוי, יישום, אינטגרציה, תחזוקה, תשתיות, ניהול שינוי והדרכת משתמשים לאורך תקופת הבחינה שנקבעה. מפרט דרישות (RFP): ניסוח דרישות עסקיות, פונקציונליות וטכנולוגיות באופן שיאפשר קבלת הצעות הניתנות להשוואה. תכנון היישום: התאמת שיטת העבודה, שלבי היישום, מנגנוני הממשל והנכסים המאיצים להיקף התוכנית, לרמת המורכבות ולמוכנות הארגון. בשלב זה יש לבחון גם את רצף ההטמעה בין יחידות וטריטוריות, את מנגנוני קבלת ההחלטות ואת התנאים למעבר בין שלבי התוכנית. תהליך בחירה איכותי משלב נקודת מבט עסקית וטכנולוגית, בוחן חלופות בהתאם לקריטריונים עקביים ומתעד את ההנחות, המגבלות והשיקולים המרכזיים שעליהם התבססה ההחלטה.  מתודולוגיה אג'ילית ליישום מהיר ואיכותי: מתודולוגיה המבוססת על ניסיון גלובלי ומקומי מצטבר, שילוב בין הבנה עסקית-טכנולוגית, כלים מתקדמים ונכסים מאיצים לפתרונות סקטוריאליים ואחרים. הידע והניסיון הרב של דלויט (Deloitte), יחד עם רשת המומחים הגלובלית שלנו, מאפשרים לנו להוביל ארגונים בהצלחה באתגר המהותי של החלפת מערכת מידע. העובדה שדורגנו גלובלית על ידי גרטנר (Gartner) כמובילי תחום, ועל ידי STKI בישראל כחברה מובילה ב-Tier 1 במדדים הרלוונטיים, מעידה על היכולת שלנו לייצר ערך עסקי ממשי בכל שלב של הפרויקט – מהתכנון ועד להטמעה המלאה. מעבר לתוכנה: ניהול השינוי ועיצוב מודל ההפעלה בחירת ארכיטקטורת ERP אינה רק החלטה טכנולוגית, אלא מהלך של שינוי ארגוני הכולל עיצוב מחדש של תהליכים. דלויט שמה דגש מיוחד על ליווי ההנהלה והצוותים בתהליך המעבר, תוך התמקדות בשלושה צירי הצלחה:  ניהול שינוי (Change Management): הכנת הארגון, המנהלים והמשתמשים לעבודה במערכת החדשה, לרבות תקשורת, הדרכה ותמיכה באימוץ. עיצוב מודל הפעלה (Operating Model): הגדרת אחריות, סמכויות, זרימת מידע וממשקי עבודה במבנה ריכוזי, מבוזר או משולב. אופטימיזציה של ביצועים: בחינת האופן שבו טכנולוגיות ענן ויכולות נוספות יכולות לתמוך בגמישות, באחידות ובשיפור תהליכים. המטרה היא לתכנן ארכיטקטורה ומודל הפעלה שיתמכו ביעדי הארגון, תוך שמירה על גמישות, בקרה ויכולת להתרחב בהתאם לצרכים העסקיים. שאלות נפוצות בנושא ארכיטקטורת ERP ובחינת פלטפורמות כיצד בוחרים בין ארכיטקטורת Single-Instance לבין Two-Tier ERP? הבחירה תלויה במאפייני הפעילות, במידת האחידות בין היחידות, בדרישות המקומיות, בארכיטקטורת הנתונים, במודל ההפעלה וביעדי הצמיחה.  ארגון בעל תהליכים אחידים יחסית עשוי להעדיף ארכיטקטורת Single-Instance. ארגון בעל חברות בנות מגוונות, פעילות נרחבת של מיזוגים ורכישות, או צרכים מקומיים משמעותיים, עשוי לבחון Two-Tier ERP.  אין מודל המתאים לכל הארגונים. הבחירה צריכה להתבסס על ניתוח פרטני של התועלות, העלויות, הסיכונים והיכולת התפעולית לנהל את הארכיטקטורה לאורך זמן.  מהם השלבים המרכזיים בבחינת פלטפורמות? תהליך מובנה כולל בדרך כלל מיפוי צרכים, הגדרת עקרונות ארכיטקטורה, ניתוח פערים מול חלופות רלוונטיות, בחינת סיכונים ועלויות, בניית מודל TCO וניסוח RFP. כדי לשמור על עקביות ושקיפות, רצוי להגדיר מראש קריטריונים, משקלות, הנחות ומקורות מידע. בנוסף, חשוב לתעד כיצד הוערכה כל חלופה ומה היו הגורמים שהשפיעו על ההחלטה.  אילו יכולות חשוב לבחון אצל גורם המלווה מיפוי צרכים ותכנון ארכיטקטורה בקנה מידה רחב? בין השיקולים ניתן לכלול: ניסיון בתוכניות ERP מורכבות; מומחיות ענפית; יכולות עסקיות וטכנולוגיות; פריסה גלובלית; היכרות עם דרישות מקומיות; ניסיון בניהול שינוי; יכולות בתחומי נתונים, אינטגרציה, אבטחה ובקרות; מודל עבודה המצמצם ניגודי עניינים ותומך בבחינה עניינית של חלופות; כמו כן, רצוי לבחון את מודל הממשל המוצע, את חלוקת האחריות בין הארגון לבין הגורם המלווה ואת יכולת העברת הידע לצוותים הפנימיים. כיצד גישת Clean Core משפיעה על בחירת ארכיטקטורת ERP? גישת Clean Core מעודדת שמירה על ליבת מערכת סטנדרטית ככל האפשר והפרדה של הרחבות ופיתוחים ייחודיים באמצעות מנגנונים ופלטפורמות מתאימים.  במסגרת בחירת הארכיטקטורה, יש לבחון אילו דרישות מצדיקות התאמה, היכן נכון ליישם אותה, כיצד היא תשפיע על תהליכי עדכון ושדרוג, ומהי העלות הכוללת של תחזוקתה לאורך זמן.  מהם השיקולים בבחירת מודל ליווי ויישום מקצה לקצה, לעומת הפרדה בין כתיבת RFP לבין היישום? הפרדה בין הגורם המלווה את הבחירה לבין הגורם המיישם עשויה לתמוך בבחינה עצמאית של החלופות ובהשוואה ביניהן. עם זאת, היא מחייבת העברת ידע מסודרת, חלוקת אחריות ברורה וממשקים אפקטיביים בין הגופים.  מודל מקצה לקצה עשוי לסייע בשמירת הרציפות בין התכנון ליישום ולצמצם מעברי אחריות. לצד זאת, הוא דורש מנגנונים מתאימים לניהול ניגודי עניינים, לשקיפות מסחרית ולבחינה בלתי מוטה של החלופות.  המודל המתאים תלוי במורכבות התוכנית, במבנה הארגון, ביכולותיו הפנימיות ובשוק הספקים. בכל חלופה חשוב להגדיר אחריות, זכויות החלטה, מנגנוני בקרה, שקיפות מסחרית וקריטריונים להצלחה.  מתי כדאי לארגון לבחון מודרניזציה של מערכות Legacy, וכיצד מתחילים? ארגון עשוי לבחון מודרניזציה כאשר המערכת הקיימת אינה תומכת עוד בצרכים העסקיים, כאשר עלויות התחזוקה או הסיכונים גדלים, או כאשר מגבלות המערכת מקשות על שילוב יכולות חדשות.  התהליך מתחיל בהערכת המצב הקיים מול היעדים העסקיים והטכנולוגיים, במיפוי תלות וסיכונים ובבניית מפת דרכים מדורגת.  לא בכל מקרה נדרשת החלפה מלאה של המערכת. לעיתים ניתן לשלב מודרניזציה מדורגת, מעבר של יכולות מסוימות לענן, פישוט התאמות או שינוי של שכבות אינטגרציה ונתונים. ההחלטה והעיתוי צריכים להתבסס על נסיבות הארגון ועל ניתוח עסקי, טכנולוגי ותפעולי.  סיכום: מחזון למודל הפעלה בחירת ארכיטקטורת ERP היא החלטה אסטרטגית בעלת השלכות ארוכות טווח על תהליכים, נתונים, טכנולוגיה ומודל ההפעלה.  ארכיטקטורה מתאימה עשויה לסייע לארגון לשלב בין גמישות מקומית, אחידות קבוצתית ומוכנות לשינוי. הבחירה בין Single-Instance, Two-Tier ERP או מודל אחר צריכה להתבסס על צורכי הארגון, על חלופות שנבחנו באופן עקבי ועל תהליך קבלת החלטות מתועד.  הפלטפורמה היא רכיב מרכזי, אך היא אינה עומדת לבדה. ערכה תלוי בחיבור בין תהליכים, נתונים, אנשים, ממשל, בקרות ומודל הפעלה. לכן, השאלה אינה רק איזו מערכת לבחור, אלא איזו ארכיטקטורה תאפשר לארגון לפעול, להשתנות ולצמוח לאורך זמן.  ליווי אסטרטגי: דלויט מסייעת לארגונים לבחון חלופות, לתכנן ארכיטקטורה ומודל הפעלה ולחבר בין אסטרטגיה, תהליכים, נתונים, טכנולוגיה ויישום, בהתאם לצרכים ולנסיבות של כל ארגון.  גרטנר – דלויט הוכרה כ-Leader ב-2026 Gartner® Magic Quadrant™ for Cloud ERP Services, זו הפעם השלישית ברציפות. לפי הודעת דלויט, הארגון גם דורג במקום הגבוה ביותר בציר Ability to Execute וקיבל את הציון הגבוה ביותר בששת ה-Use Cases שנבחנו בדוח Critical Capabilities הנלווה.

"הבינה המלאכותית משנה גם את מפת האיומים הארגונית. סוכני AI הופכים לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית, וחובה לוודא שהם פועלים בגבולות ברורים ובצורה מאובטחת. בשל האיומים שמגיעים מעולם הבינה המלאכותית הסוכנית (Agentic AI), שההיקף והקצב שלהם גדלים במהירות, בחצי השנה האחרונה העלינו הילוך בתחום אבטחת המידע והכפלנו את ההשקעות בו", כך אמר אורן וינטר, מנהל מרכז המו"פ של סיילספורס בישראל. וינטר, המשמש גם כסגן נשיא הנדסה לאבטחת מידע בחברה העולמית, התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת הכנס השנתי שלה, Dreamforce 2026, שהתקיים בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו. הוא אמר כי היכולות של סיילספורס בתחום אבטחת סוכני ה-AI התרחבו לאחר שהיא רכשה לפני כשנתיים את Own הישראלית ב-1.9 מיליארד דולר. לדבריו, "ההתרחבות של הבינה המלאכותית מחייבת אותנו לבחון את האבטחה לא רק ברמת המערכת, אלא גם ברמת הסוכנים עצמם: מה הם עושים, לאיזה מידע הם ניגשים ומה קורה כשהם מקבלים הוראות אסורות". המרכז הישראלי מרכז המו"פ בישראל הוקם ב-2011 בעקבות רכישת הסטארט-אפ נבאחו, שפעל בעולמות אבטחת המידע וההצפנה ליישומי ענן. המרכז גדל מאז ומונה כיום כמעט 1,000 עובדים. לדברי וינטר, "המרכז עוסק בתחומים שנמצאים בליבת הפעילות של סיילספורס, ואבטחת המידע היא אחד הצירים המרכזיים בה". הוא ציין כי "יש לסיילספורס כמה מרכזי מו"פ בעולם, ושלושה מהם אסטרטגיים לחברה – בארצות הברית, הודו וישראל". לדבריו, "יש לנוכחות של סיילספורס בישראל משמעות לפעילות העסקית שלה. הלקוחות הישראליים מאוד מרוצים מכך שיש לחברה מרכז מו"פ בארץ. חברות ישראליות-בינלאומיות רבות נהנות מהמצב שנותנים להן לבדוק מוצרים ושירותים חדשים – בישראל". שלט סיילספורס על משרדי החברה בנצרת. צילום: עידן כנפי "מרכז המו"פ בראשותי פועל בין היתר לאבטחת המוצרים שלנו וסביבות הלקוחות המטמיעים אותם. Trust הוא הראשון בערכי הליבה של החברה. מדובר ביותר מאמון, אלא במהימנות: שילוב אבטחת מידע, יושרה ואמינות", אמר וינטר. חברה ישראלית נוספת שסיילספורס רכשה היא דוטי – רכישה שבוצעה בנובמבר האחרון. פעילות דוטי מתכתבת עם זו של שתי חברות שסיילספורס רכשה מוקדם יותר: זומין, שאותה היא קנתה ב-2024, וסלאק – הרכישה הגדולה ביותר בתולדות החברה, שבוצעה ב-2020 תמורת הסכום הענק של 27.7 מיליארד דולר. לדברי וינטר, "רכישת דוטי חיזקה את המרכז בישראל בעולם ניתוח הדאטה ומאפשרת הכנסת מידע לא 'סלאקי' – לסלאק, באופן מאובטח". "בשנה האחרונה, מרכז המו"פ צמח. בנוסף, קרן ההשקעות של סיילספורס ממשיכה להשקיע בחברות בארץ – וזה מקור לגאווה. הנהלת החברה סורקת בקביעות חברות סטארט-אפ ישראליות, ואנחנו מסייעים בכך. ב-2027 נמשיך לחזק ולהעמיק היבטים שונים בפעילות שלנו – הגנת סייבר, ניתוח נתונים ו-AI, ויש להניח שנרחיב את הפעילות לתחומים נוספים", ציין. הכרזה על מוצר שפותח בישראל יצוין שאחת ההכרזות בכנס הייתה על פתרון שהינו פרי פיתוח ישראלי: Security Mesh, שמשלב נתונים מאובטחים מהחברה וממקורות חיצוניים – באחידות ובתצורה זהה. עוד ציין וינטר ש-"הרחבנו את השימוש בטכניקות שמדמות תקיפה של מערכות. הוספנו יכולות לתהליכי AI Red Teaming, שבהם אנחנו מדמים את ה-'רעים' כדי לבחון פלטפורמות כמו Agentforce, להקשיח אותן, לבדוק מודלים לאיתור פגיעויות, הזרקות שאילתות אסורות והתרעה על חשיפת נתונים. השאלה אינה רק אם המודל עצמו מאובטח, אלא גם מה מותר לסוכן לעשות. זו אחת הסיבות שאנחנו עוסקים גם בממשל, ניטור וריבונות על מערכות – לדעת מה הסוכנים עושים ולצמצם את תופעת הסוכנים הסוררים. אנחנו מתמודדים עם שני תרחישים במקביל: למנוע את חדירת ה-'רעים' למערכות שלנו, והיה והצליחו – למזער את היקף הנזק שהם גורמים". להבין טוב יותר את ההקשר "אבטחת סוכני AI אינה רק חסימת תקיפות", אמר וינטר. "ככל שהמערכות מקבלות יותר אוטונומיה, הן צריכות להבין טוב יותר את ההקשר שבו הן פועלות. גם בתחום זה עוסק צוות הפיתוח הישראלי: יצירת שכבות סמנטיות, שמאפשרות למערכות להבין את משמעות הנתונים ולא רק לקרוא אותם. אנחנו פועלים בעולם של שכבת מושגים ומטריצות סמנטיות, לטובת מתן הקשר נכון, משמע דאטה ויכולות סמנטיות. כשהמודל פועל בקונטקסט עשיר יותר, התשובות מדויקות ודטרמיניסטיות יותר. עולם התוכן של חברה שמוכרת חלב, לדוגמה, שונה מזה של יצרנית מכוניות. השכבה הסמנטית היא חלק הכרחי בעבודת הסוכנים". לסיכום, יש לו המלצה למנהלי אבטחת מידע בארגונים ישראליים: "ודאו שכל ההגנות על המערכות פועלות. העולם מפחיד היום יותר מבעבר: היכולת לייצר מתקפות מבוססות AI הרבה יותר קלה. טועה מי שחושב לא לקחת את תחום האבטחה ברצינות".