חשיפה חדשה מטלטלת שוב את זירת הטכנולוגיה העולמית – סוכני הבינה המלאכותית של חברת OpenAI לא רק פרצו למערכות של פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face), כפי שהתגלה באחרונה, אלא עשו זאת באין מפריע, בזמן שחברת האם כלל לא הייתה מודעת למתרחש. על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס (Reuters), חלף כמעעט שבוע שלם עד ש-OpenAI הבינה שהמערכות שלה יצאו מכלל שליטה. כזכור, רק לפני ימים אחדים דיווחנו כאן ב-אנשים ומחשבים כי הפריצה המסתורית למאגרי המידע של האגינג פייס בוצעה למעשה על ידי סוכנים אוטונומיים של OpenAI. המודל המתקדם GPT-5.6 Sol, יחד עם מודל נוסף שטרם שוחרר, הצליחו למצוא פרצת 'יום אפס' (Zero-day) ולברוח מסביבת הבדיקה המבודדת שבה שהו. מטרתם הייתה לעקוף את החוקים ולהשיג את התשובות למבחן הסייבר ExploitGym שבו השתתפו, תוך שימוש ביכולות חדירה שאפשרו להם להגיע לשרתי הפרודקשן של האגינג פייס. New details about the Hugging Face incident from Reuters. The report says OpenAI noticed odd behavior before the event, including an agent leaving notes for future versions of itself with escape instructions. https://t.co/LfNvNaFM3f pic.twitter.com/86Vlt91LYI — Andrew Curran (@AndrewCurran_) July 24, 2026 הסוכן הפורץ: השאיר מאחוריו 'הערות' לגרסאות עתידיות של עצמו כעת, כאמור, מתברר לוח הזמנים המטריד של האירוע. על פי הדיווחים, סוכני ה-AI החלו בניסיונות הפריצה שלהם אל מחוץ לסביבת הבדיקה כבר ב-9 ביולי. הפריצה בפועל לשרתי האגינג פייס נמשכה על פני שלושה ימים, מה-11 ועד ה-13 ביולי. תומאס וולף, המייסד המשותף של האגינג פייס, אישר את חלון הזמנים הזה. אלא שבאופן מדהים, OpenAI קישרה את התקרית למודלים שלה רק לאחר שהאגינג פייס פרסמה עדכון פומבי על הפריצה ב-16 ביולי. למעשה, רק בסוף השבוע של ה-18 וה-19 ביולי מצאו עובדי OpenAI את הראיות המפלילות בלוגים הפנימיים של החברה. נציגי שתי החברות שוחחו לראשונה על הנושא רק סביב ה-20 ביולי, כאשר בשלב זה האגינג פייס כבר הספיקה לערב את ה-FBI בחקירה. פרט מצמרר נוסף שעולה מדיווחי רויטרס חושף כי הסוכן הפורץ אף השאיר ברשת החברה 'הערות' שכוונו אל גרסאות עתידיות של עצמו, ובהן הנחיות כיצד לחמוק מהמגבלות הפנימיות בפלטפורמה. בנוסף כדאי לשים לב למידע החשוב הזה – על פי נתונים שפורסמו ברשת בלומברג (Bloomberg), בעוד שלהאקר אנושי מיומן היה לוקח שבועות לבצע חדירה כזו, לסוכן ה-AI המשימה ארכה שעות בודדות בלבד. הגילויים החדשים מעוררים דאגה עמוקה בקהילת הטכנולוגיה והסייבר. מרלי סמית' מקרן World Ethical Data Foundation, התייחסה לאירוע וציינה כי מדובר במצב מעורר חרדה, בין אם OpenAI השאירה את הסוכן לפעול ללא השגחה, ובין אם ידעה על כך, אך לא הצליחה להכיל את האירוע. ג'פרי לאדיש, מנהל Palisade Research, הבהיר בתגובה כי המודלים הללו "משקרים, מרמים ופורצים", וקרא להחלת פיקוח ממשלתי הדוק על הטכנולוגיה בכללה, ולעשות זאת באופן מיידי. בתוך כך, קלמנט דלאנג, מנכ"ל האגינג פייס, פנה ב-25 ביולי ל-OpenAI בדרישה לפרסם בשקיפות מלאה את רישומי עקבות הביצוע (Execution traces) של הסוכנים הסוררים.

השבוע אירחתי אצלי במאורת הנמר את תפארת קרונפלד, מהנדסת בכירה בתעשיית ההיי-טק ומרצה בינלאומית על חדשנות וטכנולוגיה, וכן על חשיבה יצירתית בעידן הבינה המלאכותית. תפארת חיה ונושמת טכנולוגיה מגיל צעיר. בתיכון היא הוסללה למגמת אלקטרואופטיקה ומשם המשיכה ללימודי תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. היא שירתה ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין וזכתה לבנות קריירה מרשימה בעולם ההיי-טק. היא הייתה חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר, כמו תקשורת סלולרית, תקשורת לוויינים ו-WiFi במסגרת עבודתה בחברת אינטל (Intel). בנוסף, היא עסקה בניהול מוצר וארכיטקטורה של פלטפורמות הרכבים האוטונומיים בחברת מובילאיי (Mobileye) ובעולם הבינה המלאכותית בחברת אנבידיה (NVIDIA). לצד זאת, תפארת ניהלה אנשים והקימה צוותים; באינטל היא הובילה את קהילת הנשים ובנתה תוכניות מנטורינג לנשים, וכן תוכניות לתלמידים ולתלמידות כדי לעודד אותם לבחור במסלולים טכנולוגיים. לאורך כל הקריירה שילבה תפארת סקרנות, חקר וחשיבה יצירתית, מתוך מקום של חדשנות טכנולוגית. "ידע, רצון ומסירות יהפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי" – זהו המוטו של היחידה בה שירתה שליווה אותה תמיד. כשנולדו ילדיה, היא הבינה שהם נולדו לעולם משתנה, שבו ידע הוא כבר לא כוח, וכי ישנם כישורים נוספים שכדאי לטפח כדי להצליח: חשיבה מקורית, הטלת ספק וחיבור עולמות תוכן. ככל שהתעמקה, היא הבינה שכל אלו הם חלק מטיפוח חשיבה יצירתית ויכולת לפתור בעיות מורכבות. היא החלה לחקור את הנושא לעומק ואף להרצות ולהנגיש את הידע למגוון קהלים. התובנות שאספה תורגמו לכלים פרקטיים ופורסמו בספר שהוציאה, "יצירתיות היא שם המשחק". לדבריה, זהו הספר שהיא עצמה חיפשה לקרוא. בספרה היא מנגישה למעלה משלושים כלים פרקטיים שניתן להטמיע ביומיום העמוס שלנו, לטיפוח חדשנות ושיפור מערכות יחסים – שהרי גמישות מחשבתית מסייעת לנו מאוד באינטראקציות בכל מעגלי החיים. את הידע הטכנולוגי, יחד עם הכלים מעולם החשיבה היצירתית, מעבירה תפארת בהרצאות ובסדנאות על "הטכנולוגיות ששינו את העולם", "כיצד בינה מלאכותית משדרגת יצירתיות אנושית", "ארגונים אקספוננציאליים וחשיבה אקספוננציאלית בעולם משתנה" ו"בינה מלאכותית ו-Design Thinking". תפארת עובדת עם מנהלים בכירים בחברות ההיי-טק ובחברות הגדולות במשק, עם מנהלי מוצר ופרויקטים, ועם עובדים במחלקות IT ו-R&D. העובדה שהיא דוברת את השפה הטכנולוגית עוזרת לה מאוד בהנגשת התכנים. היא בונה הרצאות מותאמות אישית, המעניקות כלים פרקטיים לאתגרים הספציפיים של קהל היעד. היופי, לדבריה, הוא שהכלים שהקהל מקבל משרתים אותו בכל מעגלי החיים – בעבודה, במשפחה ובחברה – וזהו סוד הקסם. תפארת נהנית מאוד מהמפגש עם הקהל הרחב; מבחינתה, טיפוח החשיבה היצירתית האנושית והגמישות המחשבתית הוא קריטי בעידן הבינה המלאכותית, וזוהי שליחות להנגיש את הידע לכולם. בנוסף לכל אלו, תפארת היא בעלת טור בשם "לצאת מהקופסה" ומגישה שני פודקאסטים: שורטקאסט בשם "רעיון טוב", המיועד לאנשים עסוקים, ופודקאסט "על בינה ויצירתיות", שבו היא משוחחת על הממשקים שבין היצירתית האנושית ל-AI. כששאלתי אותה איך היה עבורה הביקור במאורתי, ענתה שזו הייתה חוויה רב-חושית: "המקום מעוצב בצורה שמעוררת חשיבה יצירתית, הוא חווייתי ומקסים! "בנוסף", ציינה, "מהרגע הראשון במפגש איתך, פלי, היה חיבור מרתק ומעניין – זרימת רעיונות ומחשבות בסינרגיה, כאילו קו דמיוני חיבר בין המוחות שלנו. השיחה זרמה במגוון נושאים והייתה עונג צרוף". והאמת? אני הרגשתי בדיוק אותו הדבר!

חברת התקשורת הישראלית הצעירה דרייבנטס (DriveNets) רשמה לעצמה הישג יוקרתי כשיצרנית המעבדים AMD בחרה בפתרון שלה DriveNets AI Fabric לשילוב במדריך הרשמי שלה לבנייה ופריסה של תשתיות AI גדולות, המבוססות על מעבדי ה-AI של AMD, Instinct MI350. לפי AMD השימוש בפתרון הזה מאפשר לספקיות שבונות מערכות AI חדשות, או משדרגות אותן, על בסיס מעבדי ה-Instinct שלה, להוציא מהמערכת ומהתשתית את מירב הביצועים. AMD and DriveNets are collaborating on a joint reference architecture combining AMD Instinct MI350 series GPUs, AMD ROCm software, RCCL and DriveNets AI Fabric for open, production-scale AI clusters. Learn more: https://t.co/Je2MJ1zx6E pic.twitter.com/IbkYZe1XWu — AMD Data Center (@AMDServer) July 25, 2026 ההכרזה הזו מגיעה לאחר שלאחרונה ערכה דרייבנטס סבב גיוס בהיקף של 410 מיליון דולר, ו-AMD הייתה אחת מהמשקיעות בה.  "שיתוף הפעולה שלנו עם דרייבנטס מספק ללקוחותינו ארכיטקטורת ייחוס מאומתת המבוססת על אתרנט סטנדרטי, המשלבת את מעבדי Instinct MI350 עם פתרון ה-AI Fabric של החברה", אמר ארווינד באלאקומאר, סגן נשיא תאגידי, הנדסת אשכולות גלובלית ב-AMD. מה עושה הפתרון של דרייבנטס? הפתרון DriveNets AI Fabric נועד לאפשר יצירת ארכיטקטורת רשת – אשר מיועדת לחיבור אלפי מעבדים גרפיים למערכת אחת, המשמשת לאימון מודלים אבל גם לתשתיות היסק – ולעשות את זה במהירות גבוהה יחסית.  "תשתיות ה-AI עוברות ממערכות של ספקית יחידה למערכות פתוחות ומרובות ספקיות, והרשת היא זו שמאפשרת את המעבר הזה. הארכיטקטורה המשותפת עם AMD הופכת את התפישה לתוכנית מאומתת: מעבדי ה-Instinct MI350 והפתרון AI Fabric שלנו מספקים תפוקה גבוהה יותר וזמן קצר יותר עד לאסימון הראשון בהשוואה לתוצאות תעשייה זמינות לציבור", אמר עידו סוסן, מייסד ומנכ"ל דרייבנטס.

לקראת השקת סדרת מכשירי Pixel 11, חשפה חטיבת החומרה Made by Google  של גוגל חשפה כיצד היא מתמודדת עם מה שהחברה מכנה "משבר חמור בזיכרונות RAM, שמקורו בספקי הרכיבים". בראיון ל-9to5Google, סיפר סגן נשיא גוגל למכשירים ושירותים, שאקיל ברקאט, כיצד צפוי המשבר להשפיע על המכשירים שיוכרזו בחודש הבא. ברקאט הדגיש, כי כמו כל חברות הטכנולוגיה הצרכנית, גם גוגל מתמודדת עם עלייה חסרת תקדים בעלויות הייצור. לדבריו, "מעולם לא הייתה עלייה במחירי הזיכרון כמו זו שהעולם חווה כיום". הוא הפנה לנתונים של מורגן סטנלי, שלפיהם מחירו של 1 גיגה-בייט RAM זינק פי שישה – מ-2.80 דולר בשנת 2025 ל-12 דולר השנה. לדבריו, גוגל הצליחה עד כה "להגן על הלקוחות מפני תנודות בשרשרת האספקה" בהתייחס למוצרים שכבר נמצאים בשוק. אולם כעת, לדבריו, "המציאות הכלכלית השתנתה באופן יסודי, וגם אנחנו לא חסינים מפניה". כתוצאה מכך, כל משפחת מכשירי Pixel צפויה לעבור "התאמות מחירים", שיוטמעו באופן דינמי בהתאם למצב האספקה בשוק. ההתייקרות תכלול גם את סדרת Pixel 11, אם כי גוגל לא תחשוף את המחירים הרשמיים עד לאירוע ההכרזה ב-12 באוגוסט. גם ה-Pixel Watch נכלל במוצרי החומרה שיושפעו מהמצב. למרות ההתייקרות, גוגל מדגישה כי היא מחויבת להמשיך ולהציע "חוויית פרימיום במחיר נגיש". ברקאט הוסיף, כי גם בעתיד ימשיכו להיות זמינים מבצעי טרייד-אין, הנחות וחבילות הטבות כמו Google One, שלדבריו מהווים חלק מרכזי מהאסטרטגיה להפוך את מכשירי Pixel לנגישים יותר. לפי ההדלפות האחרונות, אחד הסימנים הבולטים למשבר הוא שדגםPixel 11 Pro הבסיסי צפוי להגיע עם זיכרון RAM של 12 גיגה-בייט במקום 16. במקביל, לפי השמועות, מכשירי Pixel 11 ו-Pixel 11 Pro יתייקרו בכ-100 דולר, אם כי נפח האחסון הבסיסי צפוי להכפיל את עצמו ל-256 גיגה-בייט- מה שעשוי לרכך מעט את ההתייקרות. מנגד, ההדלפות מצביעות על כך, שדגמי Pixel 11 Pro XL ו-Pixel 11 Pro Fold צפויים פשוט להתייקר ב-100 דולר ללא שינויים משמעותיים אחרים. המשבר צפוי להשפיע גם על מכשירי Pixel שכבר נמכרים כיום. גוגל לא פירטה אילו דגמים יושפעו, אך נראה כי הכוונה היא גם ל-Pixel 10a, שעדיין נמצא בתחילת מחזור החיים שלו כדגם הביניים של החברה. בשלב זה גוגל אינה מוסרת מתי יתעדכנו המחירים של המכשירים הקיימים, אך נראה שמי שמתכנן לרכוש מכשיר Pixel עשוי להרוויח אם יקדים את הקנייה. לדברי גוגל, מטרת השינויים היא להבטיח שכל דגמי משפחת Pixel יישארו תחרותיים בכל רמות המחיר. מעבר לגלגול חלק מעלויות הרכיבים אל הצרכנים, גוגל חושפת כי היא משקיעה מאמץ הנדסי משמעותי כדי להתמודד עם המשבר. ברקאט סיפר על יוזמה ייעודית, שמטרתה להפחית את דרישות הזיכרון של מערכת ההפעלה Android ושל אפליקציות המערכת, כך שגם מכשירים עם פחות RAM יוכלו להמשיך לספק חוויית שימוש מהירה ואיכותית.

סמסונג עולה גם היא על עגלת מעבדי ה-AI. חטיבת האלקטרוניקה של החברה הודיעה, כי חתמה על הסכם עם ברודקום, שלפיו היא תייצר ותספק לה שבבים בהיקף של 200 מיליארד דולר. העסקה מדברת על אספקת שבבים עד 2030, ומשולבים בה כמה היבטים: זיכרונות שמייצרת סמסונג בעצמה, כיצרנית המובילה בשוק הזיכרונות למחשבים בכל רמות המחשוב, וכן מעבדים שברודקום מתכננת לשוק ה-AI שסמסונג תייצר עבורה בתהליך הייצור הנוכחי שלה, בליתוגרפיה של 2 ננו-מטר – וגם בטכנולוגיות מתקדמות יותר, אם יושקו. מעבר לכך, תספק סמסונג שירותים מתקדמים לאריזת מעבדים, שיאפשרו לברודקום להציע מעבדי AI יעילים יותר מבחינת צריכת אנרגיה. בנוסף,  שתי החברות ישתפו פעולה כדי לפתח את הדור הבא של זיכרונות HBM, הזיכרונות המהירים במיוחד, שמיועדים לשוק השרתים, שהרווחיות הגבוהה  שלהם הובילה את סמסונג, כמו יצרניות זיכרון מובילות אחרות, לגרום למשבר הזיכרונות בתחום המחשוב האישי והטלפונים ולעליית המחירים המטורפת. סמסונג בדרך כלל לא נחשבת לשחקנית משמעותית בשוק ייצור המעבדים לפי דרישה, ובדרך כלל מתרכזת בייצור מעבדים עבור הטלפונים שלה – אם כי היא בהחלט מתחרה מבחינת טכנולוגיית ייצור ב-TSMC.

האקרים המזוהים עם איראן פועלים נגד תשתיות קריטיות בארצות הברית – מים, אנרגיה וגופי ממשל; כך הזהירה בסוף השבוע CISA, הסוכנות הפדרלית לאבטחת סייבר ותשתיות. בעדכון ובהתרעה שפרסמה הסוכנות (AA26-097A) נכתב כי "התוקפים הצליחו להגיע לבקרי PLC שהיו חשופים לאינטרנט, מתוצרת רוקוול, שניידר אלקטריק וסימנס. הם השתמשו בכלי ההנדסה הרשמיים של היצרנים עצמם כדי להעלות קובצי פרויקט שעברו שינוי… במסגרת ההשתלטות, התוקפים שינו את לוגיקת הבקרה (Ladder Logic), נטרלו מנגנוני עצירת חירום ואזעקות, ואף זייפו את הנתונים שהוצגו במערכות HMI ו-SCADA. כך, המפעילים ראו תמונת מצב תקינה, בעוד שהתהליך התעשייתי עצמו כבר פעל בצורה מסוכנת". חוקרי TrendAI חיזקו את הממצאים של הסוכנות וכתבו כי "מתקפות הסייבר האחרונות על תשתיות מים, אנרגיה וממשל בארצות הברית בוצעו באמצעות כלי הנדסה לגיטימיים של יצרני מערכות הבקרה. התוקפים כלל לא ניצלו חולשת אבטחה". קיריל גלפנד, אוונגליסט AI ואדריכל פתרונות אבטחה בכיר ב-TrendAI. צילום: יח"צ לדברי קיריל גלפנד, אוונגליסט AI ואדריכל פתרונות אבטחה בכיר ב-TrendAI, "מתקפה מסוג זה ממחישה את מגבלותיהן של מערכות אבטחה מסורתיות: כאשר התוקף משתמש בפקודות חוקיות ובכלי ניהול לגיטימיים, אין 'ניצול חולשה' קלאסי שניתן לזהות באמצעות חתימות. הבעיה אינה הפקודות עצמן, אלא מי מורשה לשלוח אותן ואילו פעולות הוא רשאי לבצע". איך מתגוננים? חוקרי החברה הסבירו כי קיימות שתי שכבות הגנה מרכזיות היכולות להתמודד עם תרחיש מסוג זה. הראשונה היא TXOne EdgeIPS – שכבה שמאפשרת אכיפה של פקודות בפרוטוקולי OT. או אז ניתן לאפשר למערכות HMI לקרוא מידע מהבקרים, אך לחסום הורדת תוכניות, שינוי לוגיקה או מעבר בין מצבי עבודה מכל תחנה שאינה תחנת ההנדסה המורשית. האכיפה מתבצעת ברמת הפרוטוקול ובלא צורך בשינוי טופולוגיית הרשת. השכבה השנייה מבוססת על פעילות יוזמת יום אפס (Zero Day Initiative – ZDI) – תוכנית איתור חולשות האבטחה העצמאית והגדולה בעולם. חוקרי ZDI מאתרים חולשות בבקרים התעשייתיים עצמם ובכלי ההנדסה, ומספקים עבורן הגנות וירטואליות שניתן לאכוף – עוד לפני שהיצרן משחרר תיקון רשמי. "בעולם מערכות הבקרה התעשייתיות, שבו עדכון תוכנה עלול להידחות חודשים ואף שנה בשל אילוצי רציפות תפעולית, יכולת ההגנה וההטלאה הווירטואליות מספקת שכבת הגנה קריטית עד להתקנת העדכון הרשמי", ציינו חוקרי TrendAI. על פי החברה, השילוב בין מחקר חולשות מתקדם לבין אכיפה בזמן אמת של פקודות במערכות OT "יוצר שכבת הגנה יעילה גם במקרים שבהם התוקף לא מנצל חולשה כלל, אלא משתמש בכלים לגיטימיים בדיוק כפי שהתכוון היצרן". הם סיכמו באומרם כי "בעולם הטכנולוגיה התפעולית המודרני, לא די בזיהוי איומים לאחר שהתרחשו. יש לצמצם ככל האפשר את החשיפה של בקרים לרשתות ציבוריות, ובמקרים שבהם לא ניתן לעשות זאת, יש לאכוף מראש אילו פעולות מותר לבצע ומי רשאי לבצע אותן, תוך שימוש בהגנות וירטואליות, שמנטרלות חולשות עוד לפני שהן מנוצלות". המשך להתרעה קודמת ההתרעה הנוכחית היא המשך להתרעה של CISA מאפריל השנה. חוקרי הסוכנות ציינו אז שמסע מתקפה בסייבר דומה החל בנובמבר 2023: אז, גורמי איום בסייבר המסונפים למשמרות המהפכה של איראן, CyberAv3ngers, כיוונו לבקרי PLC ולמערכות ניהול תוכן אמריקניות, וגרמו להשפעות משבשות. הקבוצה ידועה גם בכינויים חתלתול מים (Hydro Kitten), וכן Storm-0784 ,UNC5691 וקבוצת Shahid Kaveh. מתקפות עבר אלה פגעו בלפחות 75 מכשירים. יצוין כי CISA עצמה חוותה מוקדם יותר החודש אירוע אבטחה רחב היקף, בדמות דליפת נתונים חמורה. זאת, לאחר שעיתונאי אבטחה מצא בגיטהאב מאגר ציבורי ובו אישורים לחשבונות AWS GovCloud בעלי רמת עדיפות גבוהה ולמספר רב של מערכות CISA פנימיות. הסוכנות חקרה את הנושא ופעלה כדי לסגור את הפרצות.

אינטל עצרה את ההקמה של המפעל החדש שלה בקריית גת, ועצרה את השקעותיה בישראל. המהלך גרם לביטול של מענק ממשלתי בהיקף 1.3 מיליארד שקלים, שאותו היא הייתה אמורה לקבל ב-2025 – כך פורסם היום (א'). המפעל בקריית גת מוביל את תהליכי ה-AI העולמיים של מפעלי הייצור של החברה בכל העולם, והוא היחידי של אינטל שמייצר שבבים בטכנולוגיה של 10 ננו-מטר. בניית הרחבת המפעל מעוכבת זה זמן בשל קשיים בענקית השבבים, שגרמו גם לביטול של הקמתם של מפעלים בגרמניה ובפולין, ובשל המצב הביטחוני בארץ. ב-2024 נודע כי החברה הקפיאה את הליכי הבנייה של המפעל. כעבור שנתיים החליטו באגף התקציבים במשרד האוצר לבטל את המענקים שהמדינה הבטיחה לאינטל ב-2023. או אז, החברה הודיעה על כוונתה להרחיב את הייצור בקריית גת. לצד ביטול המענק בן 1.3 מיליארד השקלים, הוחלט באוצר לא לפגוע – נכון לעכשיו – במענק שתוכנן להינתן לאינטל בסוף שנה זו, בהיקף של 1.06 מיליארד שקלים. זאת, למקרה שהחברה תחליט בכל זאת לחדש את העבודות להרחבת המפעל בקריית גת. אינטל: "תוכנית ההתרחבות בישראל נמצאת תחת בדיקה" ב-2023 הודיעה הממשלה כי תשקיע 11.1 מיליארד שקלים במענקים לאינטל, בשל כוונתה לבנות מפעל שבבים חדש, ליד המפעל הקיים בקריית גת. הממשלה העמידה את השקעתה על 12.5% מכלל ההשקעה במפעל. עוד אושר לאינטל לשלם מס חברות של 7.5% בלבד על הכנסותיה. מאינטל נמסר: "כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות תחת בדיקה, על מנת להבטיח התאמה לביקוש מהלקוחות". תוצאות מצוינות בתוך כך, אינטל פרסמה בסוף השבוע את הדו"חות הכספיים לרבעון השני, שבמהלכו היא השיגה זינוק של 25% בהכנסות – העלייה הגדולה ביותר שלה בהכנסות מאז 2011. הכנסות החברה עברו ביותר מ-700 מיליון דולר את תחזיות האנליסטים ועמדו על 16.1 מיליארד דולר, והרווח למניה היה כפול מהתחזיות והגיע ל-42 סנט. זאת, בשל "הדרישה חסרת התקדים" לבינה מלאכותית, לפי מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן. התוצאות הביאו לעלייה במניית אינטל לאחר סגירת שערי וול סטריט ביום ה', אולם ביום ו' התהפכה המגמה – והיא ירדה.

האירוע מלפני ימים אחדים, שבו שני סוכני בינה מלאכותית מתקדמים של OpenAI תקפו ופרצו לאחת משותפותיה, Hugging Face, הפך לשיחת היום בתעשייה, ולא בכדי. מדובר באירוע השני שבו מודלים מתקדמים הופכים בעצמם לתוקפי סייבר מתוחכמים ומבצעים פריצה משמעותית. בפעם הקודמת שזה קרה, הדבר הוביל ליצירת יוזמה מיוחדת של אנת'רופיק לעצירת התופעה – ניסיון ראשוני לקבוע "קו אדום" בתעשייה, שמתברר כעת כחסר אונים מול המרוץ של המתחרות. אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. נתחיל מתקציר הפרקים הקודמים: ב-16 ביולי 2026 חשפה Hugging Face שזוהתה חדירה חריגה לתשתית שלה – מתקפה אוטומטית לחלוטין, שבמהלכה ביצעו סוכני AI מעל 17 אלף פעולות במשך סוף שבוע, תוך מעבר בין עשרות מכונות וירטואליות זמניות. בשלב ההוא לא ידעו ב-Hugging Face מי עומד מאחורי המתקפה, ודיווחו על כך למשטרה המקומית. חמישה ימים לאחר מכן, ב-21 ביולי, הודיעה OpenAI שהאחראים היו מודלים משלה: GPT-5.6 Sol ומודל טרום שחרור מתקדם עוד יותר. לטענת OpenAI, המודלים נבדקו במסגרת הערכה פנימית לכישורי סייבר מתקדמים (בנצ'מארק בשם ExploitGym), כשמנגנוני בטיחות שגרתיים הוסרו כדי למדוד יכולת מקסימלית. זה נעשה, על פי החברה, בתוך "סביבה מבודדת מאוד", עם גישה מוגבלת לאינטרנט – רק עם שירות פנימי להתקנת חבילות תוכנה. המודלים איתרו פרצת יום אפס בשירות ההתקנה הזה, והשתמשו בה כדי לבצע הסלמת הרשאות ותנועה רוחבית ברשת המחקר של OpenAI, עד שהגיעו למכונה עם גישה לאינטרנט הפתוח. משם הם הסיקו ש-Hugging Face (שמספקת ספריה ענקית למודלים וכלי AI) עלולה להכיל פתרונות שיאתגרו את הבנצ'מארק, פרצו לשרתיה, תוך שילוב של פגיעויות נוספות וגניבת אישורי גישה, והגיעו עד כדי הרצת קוד מרחוק (RCE) ושליפת מידע ממסד נתונים בייצור. המכונות, מבחינתן, עשו את מה שהן צריכות לעשות כדי לפתור את האתגר שהוצב להן. על הדרך הן ביצעו דברים שאם בן אנוש היה מבצע אותם, היו נחשבים פשעי סייבר וחדירה לא מורשית למערכות מחשב. בריחה של מודלים? מומחים מפקפקים OpenAI פרסמה פוסט ב-21 ביולי, שבו הגדירה את האירוע כ-"אירוע סייבר חסר תקדים", כתבה שהיא גילתה את פרצת יום האפס לספק הרלוונטי, הכניסה את Hugging Face לתוכנית "גישה מהימנה לסייבר" שלה ומסרה שהיא מהדקת בקרות תשתית – גם במחיר פגיעה במהירות המחקר. מנכ"ל Hugging Face, קלם דלאנג, הגיב בחיוב יחסית לשיתוף הפעולה, ואמר: "האירוע הזה מוכיח נקודה שהאמנו בה מזמן – בטיחות AI לא תיפתר על ידי חברה יחידה שעובדת בסתר". הוא כתב ברשת X כי "זוהי תקיפה אוטונומית ראשונה של סוכן, וזה אירוע חסר תקדים, שדורש תגובה חסרת תקדים". הפנים לא ממש "חובקו" במקרה הזה. Hugging Face. צילום: sdx15, ShutterStock מומחי אבטחה – דן גיידו מ-Trail of Bits ואחרים – מפקפקים בהסברים של OpenAI, וסבורים כי הטענה שלה לגבי "בריחה" של מודלים מתוך ארגז חול סגור איננה נכונה. לדבריהם, מדובר ברשלנות מצידה של OpenAI בעיצוב הסביבה הסגורה, כלומר כשל אנושי בתכנון, ולא "AI מרדנית" ומסוכנת. ארגז חול "אמיתי" אמור להיות סביבת בדיקות הרמטית, המנותקת לחלוטין מהאינטרנט. גם מחשב בודד שמחובר לרשת האינטרנט, כמו זה שמצאו Sol והמודל השני, הוא נקודת תורפה. חוקרי אבטחה אחר, אוילי באקלי, טוען שהמודלים ביצעו את האתגר שהציבו לפניהם בצורה יצירתית, כאשר האנלוגיה היא אדם שזורק כדור לכלב ומבקש ממנו להביא אותו, ומשאיר בטעות את שער החצר פתוח. פלא שהכלב ייצא החוצה להביא את הכדור? ובכל זאת, אם נאמין לגרסה של OpenAI ונלך על התרחיש הגרוע יותר (ובעולמות הסייבר תמיד הולכים על האפשרות הפסימית יותר), מדובר במקרה של אובדן שליטה על מודל – הדבר שממנו חוקרי בטיחות AI חוששים: אירוע שבו מודלים הופכים להאקרים מתוחכמים ובעלי יכולות ברמה מדינתית בעצמם, וזה מהווה סכנה משמעותית. "אבולוציה מהירה וחסרת תקדים בעולם ה-AI" רון פלד, שותף מייסד וסמנכ"ל התפעול של סולה סיקיוריטי, שמתמחה בתחום, אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו עדים לאבולוציה מהירה וחסרת תקדים בעולם ה-AI. האנושות טרם חוותה קצב התפתחות כמו זה של הבינה המלאכותית. קצב זה מותיר את הרגולציה ומנגנוני הבטיחות מאחור, והאירוע הנוכחי משקף היטב את שדה המוקשים שסביבנו: מודלי בינה מלאכותית בתחום הסייבר מהווים נשק לכל דבר ועניין. ניסויים מהסוג הזה חייבים להתבצע בסביבה מנותקת וסטרילית בלבד. כשלים ואיומי אבטחה קיימים בכל מערכת, והמודלים המתקדמים הללו יודעים לאתר ולנצל אותם במהירות". האם אנחנו בעידן של סקיינט (רשת הבינה המלאכותית מסדרת סרטי שליחות קטלנית) והשמדת האנושות? עוד לא. האם אנחנו בדרך לשם? בהחלט יכול להיות, בעידן שבו מודלי בינה מלאכותית מתקדמים "נוטלים יוזמה" ופורצים למסדי נתונים על מנת לבצע את המשימה שהציב בפניהם בן אנוש (גם אם זה למטרות בדיקה בלבד). הסרה של בלמים אומרת שאנחנו, במכוון, מוציאים את השד מהבקבוק. עכשיו האנושות תצטרך למצוא דרכים להתמודד איתו.