קבוצת פרידנזון, מהחברות הוותיקות בארץ בתחומי הלוגיסטיקה והשילוח הבינלאומי, השלימה פרויקט להטמעת פתרונות אבטחת המידע של פורטינט (Fortinet). הפרויקט בוצע במרכז הלוגיסטי החדש של הקבוצה, במתחם אדמירליטי בחיפה. את ההטמעה ביצעו מומחי תאדן, בפרויקט שהחל לפני כשנתיים והסתיים באוגוסט השנה. ההיקף הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בתעשייה העריכו אותו במיליון שקלים. המרלו"ג משתרע על פני 28 דונמים וכולל תשתיות לאחסון, מסחר ושירותים משלימים. המרלו"ג בחיפה ישרת את לקוחות הקבוצה בכל שלבי השרשרת הלוגיסטית. זו כוללת גם ליקוטים, שירותי ערך מוסף ועוד. המרלו"ג יספק שירותי מיון והפצה בצפון הארץ ובכך יביא לייעול תהליכי ההפצה של חברות ממרכז הארץ. המרלו"ג במתחם אדמירליטי בחיפה. צילום: קבוצת פרידנזון למרכז הלוגיסטי יש חשיבותו בהיבט הרציפות התפעולית, ועליו לפעול באופן רציף. פתרונות פורטינט, נמסר, "יספקו לו שרידות מלאה". הפרויקט אף הביא לשיפור היעילות התפעולית באמצעות נראות מלאה של הרשת וניהול פשוט יותר של פתרונות האבטחה. עוד הביא הפרויקט להגברת היעילות של העובדים, להפחתת רמת הסיכון והחשיפה של הארגון ולשיפור ההמשכיות העסקית. זאת, בשל קיצור של זמן התגובה לאירועים. הפרויקט אף מאפשר לבנות אכיפה מתקדמת של מדיניות האבטחה הארגונית של הקבוצה. ההחלטה להטמיע פתרונות אלה התקבלה בשל הטמעות קודמות מבית ענקית אבטחת המידע בסניפיה האחרים של הקבוצה. במסגרת הפרויקט הוקם חדר שרתים ייעודי, אשר כולל את פלטפורמת האבטחה המשולבת של פורטינט. אלה מספקים קישוריות מאובטחת, מפולחת, עם ניהול, לצד תקשורת אמינה בין הסניפים והגנה מפני איומים בדוא"ל. כחברת לוגיסטיקה, פרידנזון מפעילה גם רשתות של טכנולוגיה תפעולית (OT) המקושרות למכונות, להתקנים ולמערכות הפעלה שונות, כולל מלגזות, מכונות אריזה ועוד. לעולם תוכן זה הוטמעו פתרונות אשר מגינים על רשת ה-OT מפני מתקפות, מיישמים עדכוני אבטחה אוטומטיים, מספקים אבטחת מערכת הפעלה, ניהול שינויים ועוד. קבוצת פרידנזון, המציינת 50 שנות פעילות, ממשיכה להתרחב ומתכננת להקים מרלו"ג נוסף, חדש, באשדוד. החברה מונה כ-450 עובדים המספקים שירותים למגוון לקוחות בארץ ובעולם ופועלת במגוון תעשיות, באמצעות ציי רכב, סוכני מטענים גלובליים, ציוד לניהול פרויקטים מורכבים ומחסנים לוגיסטיים לניהול מלאי ומטענים. ישראל רוזלי, מנמ"ר פרידנזון שירותים לוגיסטיים, אמר, כי "בהקמת המרלו"ג החדש בחיפה עמד לנגד עינינו הצורך ביצירת תשתית טכנולוגית מתקדמת, מאובטחת וגמישה, כזו אשר תתמוך בפעילות לוגיסטית רחבת היקף ובקצב העבודה הדינמי של הארגון. הפרויקט מאפשר לנו לנהל את כלל המערכות בצורה מרכזית, לשפר את רמת ההגנה ולשמור על רציפות תפעולית מלאה. זו יכולת קריטית בעולם הלוגיסטיקה המודרני". איציק מלכה, מנהל פעילות פורטינט ישראל. צילום: מאי כהן, מאיקו סטודיו איציק מלכה, מנהל פעילות פורטינט ישראל, ציין, כי "מרכזים לוגיסטיים מודרניים נשענים על מערכות דיגיטליות וסביבות OT מורכבות. לכן, אבטחת מידע היא תנאי הכרחי לרציפות תפקודית. יישום 'מפעל האבטחה' שלנו בפרידנזון מעניק לקבוצה הגנה מקיפה על תשתיות ה-IT וה-OT דרך מערכת הפעלה אחודה, המפחיתה עומס תפעולי ומאפשרת לצוות לנהל את המערך בקלות ובמקביל. זאת לצד שיפור של חוויית המשתמש והביצועים מקצה לקצה".  

איילנד, שמספקת שכבת אבטחה ובקרה לניהול תהליכי AI בארגונים (Agentic Control Plane) הודיעה היום (ה') על גיוס בסבב F בסך של 400 מיליון דולר. החברה יותר מהכפילה בתוך שנתיים את השווי שלה, שעומד כעת על 6.4 מיליארד דולר. הסבב הובל על ידי אבולושן אקוויטי פרטנרס והשתתפו בו, בין היתר, סקויה קפיטל, זרוע הצמיחה של ג'יי.פי. מורגן ואינסייט פרטנרס. יזם הסייבר דמיטרי אלפרוביץ׳, מייסד משותף ולשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של קראודסטרייק, ביצע השקעה אישית נוספת בחברה, שסכומה לא נמסר. איילנד החלה כחברה שמציעה דפדפן לארגונים, והרחיבה מאז את הפעילות שלה: היא פיתחה שכבת בקרה שמעניקה נראות, שליטה ותיעוד של פעילות עובדים וסוכני AI בדפדפן, בנקודות הקצה, ברשת ובענן. באיילנד אומרים כי מדי יום מיליונים משתמשים בפתרון שלה. החברה הוקמה על ידי שני בכירים בעולמות האבטחה והסייבר: היזם הסדרתי ויוצא יחידה 8200 דן אמיגה, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, ומייק פיי, המנכ"ל. אמיגה ייסד את פיירגלאס, שנרכשה על ידי סימנטק, ופיי היה נשיא סימנטק וסמנכ"ל הטכנולוגיות של מק'אפי. השניים נפגשו ב-2017, כאשר סימנטק רכשה את פיירגלאס בתקופת כהונתו של פיי כנשיא החברה. איילנד פועלת מתל אביב ומדאלאס, ומעסיקה כ-1,000 עובדים, מהם כ-400 במרכז הפיתוח בישראל. בנובמבר האחרון היא הודיעה על הקמת מרכז פיתוח שני בארץ – בגלילות. על פי החברה, מאז השקת המוצר ב-2022 היא מכפילה את ההכנסות השנתיות החוזרות שלה (ARR) מדי שנה. "מסגרת אחת של אבטחה, פרודוקטיביות ובקרה" אמיגה ציין כי "פיתחנו עם השנים מוצרי ליבה מורכבים ותשתיות ארגוניות. תחילה יצרנו את הדפדפן הארגוני, בכך שהטמענו יכולות אבטחה, בקרת גישה וכלי פרודוקטיביות בדפדפן, המשמש כמקום שבו מתבצעת רוב העבודה הארגונית. מאז הרחבנו את הפלטפורמה לדפדפנים רגילים, באמצעות תוסף, לנקודות קצה, באמצעות Endpoint Agent, ולארכיטקטורת SASE מודרנית עבור סוכני AI ומשתמשי קצה. התוצאה היא Agentic Control Plane, שמשמשת כמנוע מדיניות אחד ורצף, עם תיעוד אחד לכל שרשרת הפעולות". לדברי פיי, "נכנסנו לעידן שבו אנשים וסוכני AI עובדים זה לצד זה. בדיוק כמו בני אדם, גם סוכנים צריכים הקשר, הרשאות, גבולות ואחריות כדי להצליח". הוא אמר כי "התחלנו בדפדפן הארגוני כדי להגן על המקום המרכזי שבו אנשים עובדים, משם התרחבנו להגנת מידע ו-DLP, ואז בנינו ארכיטקטורת SASE מדור חדש, מתחנת הקצה החוצה אל הרשת. השילוב הזה נותן למנמ"רים, לסמנכ"לי הטכנולוגיה ולמנהלים העסקיים מסגרת אחת של אבטחה, פרודוקטיביות ובקרה. ההשקעה תאפשר לנו להאיץ את קצב הפיתוח והפעילות שלנו".

במעמקי הים, מפעיל סונאר בצוללת לא מאזין ל"מוזיקה" או ל"רעש". הוא מחפש חתימות אקוסטיות, דפוסים ואנומליות שיכולים להכריע מערכה. היכולת הזו, להפוך צליל גולמי למידע אסטרטגי קריטי, הייתה במשך שנים נחלתם הבלעדית של גופי ביטחון ויחידות עלית טכנולוגיות. בינתיים, תעשיית ההיי-טק האזרחית שלנו דהרה קדימה עם סייבר, בינה מלאכותית, אקלים-טק (ClimateTech) ועוד, והשאירה את תפישת הסאונד שלנו בקטגוריית ה"בידור" או ה"מדיה". סאונד כשכבת מידע לכל דבר ועניין אבל עכשיו, מתרחשת מתחת לפני השטח מהפכה שקטה (תרתי משמע): הסאונד הופך לחזית ה-דיפ-טק הבאה. ובנוסף לכך שכולנו, ללא הבדל גיל או מעמד, צורכים בשירותי סטרימינג מוזיקה וסאונד (למשל לשיפור ריכוז או לסיוע בשינה) ומשתמשים במוצרים טכנולוגיים כמו אוזניות מבטלות רעשים, או בכל שימוש של סאונד ברכב (בכל רכב חדש היום יש עשרות רבות של סוגי צלילים שונים) – חלה התפתחות מרתקת וחשובה. הסיפור הוא על סאונד כשכבת מידע (Data Layer) לכל דבר ועניין. הצלילים הופכים למידע. תעשיית הסאונד-טק. צילום: אילוסטרציה Shutterstock כמעט לכל אובייקט סביבנו יש חתימת סאונד ייחודית: לקצב הנשימה והדיבור שלנו; למנוע במפעל ייצור; לצינור מים תת-קרקעי; למערכות אקולוגיות ביער; ואפילו למזיקים בשדה חקלאי. ברגע שאנחנו משלבים חיישנים אקוסטיים מתקדמים עם יכולות עיבוד אותות (DSP) מורכבות ומודלים של AI, הסאונד מפסיק להיות רק פלט (Output) שאנחנו צורכים – הוא הופך למקור מידע שניתן לנתח, לכמת ולתרגם לפעולה בזמן אמת. השלב שבו אנחנו נמצאים היום הוא המעבר מ-Hype ל-Utility, מגימיקים טכנולוגיים לפתרונות תשתיתיים. ב-MusicTech Innovation Lab, אנחנו רואים את האנומליה הישראלית בפעולה מדי יום: יזמים, יוצאי יחידות טכנולוגיות וחוקרים באקדמיה, שמיישמים מחקרים, אלגוריתמיקה צבאית ויכולות חומרה מתקדמות על אתגרים תעשייתיים, רפואיים ואזרחיים. ההזדמנות העסקית הגדולה של תעשיית ה-סאונד-טק (SoundTech) נמצאת ביכולת לזהות בתוך הסאונד מידע, דפוסים ותובנות שעד היום פשוט לא ידענו לחפש הנה כמה דוגמאות מתוך פורטפוליו החברות שלנו, שממחישות את עומק השינוי: בתחום הבריאות הדיגיטלית (Digital Health), חברות כמו Rubato משנות את חוקי המשחק. הן מתבססות על Audio Biomarkers ו-AI כדי לייצר "תרופה אקוסטית": מוזיקה מותאמת אישית המפחיתה משמעותית מדדי סטרס קליניים אצל חולי דמנציה. זה כבר לא בידור, זו רפואה מדויקת. בתחום תשתיות החומרה, SonicEdge פורצת את גבולות הפיזיקה של הרמקול המסורתי, ומייצרת סאונד מבוסס רכיבים זעירים – טכנולוגיה שתשנה את אופן הטמעת האודיו במכשירי קצה.  במרחב הציבורי, Bettear משתמשת בסאונד ככלי נגישות, והופכת אירועים ומרחבים לנגישים אקוסטית עבור כבדי שמיעה באמצעות רשת חכמה. בעולמות האבטחה, סטארט-אפים כמו Insignito מנתחים חתימות אקוסטיות מורכבות, כדי לזהות איומים של רחפנים. בעולמות האנרגיה, Mikagu מיישמת ניתוח סאונד לשילוב במערכות Predictive Maintenance במתקני ייצור חשמל ואנרגיה (למשל ב-דאטה סנטרים ועוד). השורה התחתונה עבורנו, כאנשי טכנולוגיה, יזמים ומשקיעים, היא ברורה: ההזדמנות העסקית הגדולה של תעשיית ה-סאונד-טק (SoundTech) נמצאת ביכולת לזהות בתוך הסאונד מידע, דפוסים ותובנות שעד היום פשוט לא ידענו לחפש. ככל שהטכנולוגיה תשפר את יכולות הניטור והניתוח וככל שייאסף יותר מידע, ייווצר גם בעולמות הבינה המלאכותית מידע חשוב שלא היה קיים קודם.  הערכתנו היא ששכבת מידע זו תשפיע על עולמות ה-AI בצורה משמעותית ותהווה את השכבה השלישית (מעבר לטקסט ו-ויז'ואל) של הבינה המלאכותית. איפה שיש סאונד, מסתתרת שכבת דאטה שעוד לא למדנו לנצל. האקוסיסטם הישראלי נמצא בעמדה מושלמת להוביל את הקטגוריה הזו גלובלית. זה הזמן שלנו להפסיק רק להקשיב – ולהתחיל לנתח. כותב המאמר הוא יזם היי-טק, מייסד משותף של MusicTech Innovation Lab

יו-טיוב משנה את הדרך שבה משתמשים יכולים לשלוט בתוכן שהם רואים. החברה משיקה את Custom Feeds, תכונה חדשה שמאפשרת למשתמש לתת הוראה ישירה לאלגוריתם בשפה טבעית, ולקבל פיד סרטונים שנבנה בהתאם לבקשה. כך, במקום לבצע חיפוש אחר כל נושא בנפרד או להסתמך על האלגוריתם שילמד את ההעדפות לאורך זמן, המשתמש יכול פשוט לכתוב מה הוא רוצה. למשל: "סרטוני אוכל רחוב, ג'אז ובתי קפה בשנגחאי באווירה גשומה". יו-טיוב משתמשת במודלי שפה גדולים כדי להבין את הבקשה ולייצר עמוד בית מותאם אישית. אפשר להוסיף גם הוראות מדויקות יותר – למשל, סרטונים שהועלו בחודש האחרון, באורך של עד 15 דקות או ללא קריינות. החידוש המשמעותי: המשתמש אינו רק משפיע על האלגוריתם באמצעות ההתנהגות שלו – צפיות, לייקים וחיפושים – אלא יכול לנהל איתו מעין שיחה ולכוון אותו באופן ישיר. ניתן ליצור ולשמור כמה פידים מותאמים אישית מבלי לשנות את עמוד הבית הרגיל. כך, אפשר להחזיק פיד שונה לכל תחום עניין, פרויקט או אפילו מצב רוח. יו-טיוב בחנה גם אפשרות לאפשר למשתמשים לשנות ישירות את האלגוריתם המרכזי שלהם, אך החליטה שלא להשיק אותה לאחר שמשתמשים חששו שהם עלולים לפגוע בהמלצות הקבועות שלהם. Custom Feeds נועד לאפשר אותה שליטה, אך בסביבה נפרדת ובטוחה יותר. התכונה מצטרפת למגמה רחבה יותר, של חברות טכנולוגיה שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי להפוך את האלגוריתמים למשהו שהמשתמש יכול להנחות באמצעות מילים ולא רק באמצעות ההתנהגות שלו. במילים אחרות, האלגוריתם של יו-טיוב כבר לא רק לומד מה אנחנו רוצים – עכשיו אפשר פשוט להגיד לו.  

סוכן עצמאי של OpenAI פרץ לאתר של ממשלת אוסטרליה ביוני האחרון, והצליח להשיג גישה לנתונים פרטיים. מומחים אומרים כי מדובר במקרה הראשון מסוגו בעולם. ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, שנמצא בימים אלה בעצרת האו"ם בניו יורק, מסר אתמול (ד') כי "הסוכן חדר לפורטל סטטיסטי, שמכיל קבצים ציבוריים ושאינם ציבוריים (מידע פומבי ומידע שאינו חשוף לציבור – י"ה). המידע נקצר מפורטל שירות הדיווח הסטטיסטי של תוכנית הבריאות. הוא מכיל נתונים וסטטיסטיקות שאינם רגישים". אלבניזי הדגיש כי "בשלב זה לא נראה שנקצר מידע אישי, אך החקירות נמשכות". "למרות זאת", ציין ראש הממשלה האוסטרלי, "המצב הזה הוא כמובן בלתי מתקבל על הדעת. ל-OpenAI לקח יותר מדי זמן ליידע את הרשויות האוסטרליות על הפריצה ביוני". "שיחה גלויה מאוד" עם סם אלטמן לדברי אלבניזי, הוא ניהל "שיחה גלויה מאוד" עם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, והתלונן בפניו שלקח לחברה "יותר מדי זמן" לחשוף את הפריצה. "יהיו לכך השלכות משפטיות", ציין. הוא הוסיף כי "העליתי בפני אלטמן את הדאגה הקיצונית של אוסטרליה מהמקרה הזה". לדבריו, "אלטמן הודה שיש בעיות בפרוטוקולים ב-OpenAI". OpenAI מסרה בתגובה כי גילתה את הפריצה רק בחודש שעבר, בעת שבחנה פעילות של מודלים "שאינה לפי המתווים שנקבעו". לדבריה, "זיהינו פעילות שכוללת כמה אתרי אינטרנט ושירותים ממשלתיים אוסטרליים, בהם המודלים שלנו ניסו לחפש תשובות וסטטיסטיקות זמינות לשאלות על אוסטרליה, במהלך הערכה פנימית. במהלך זה, המודלים שלנו נקטו פעולות שלא התכוונו אליהן". האם החדירה תשפיע גם על מערכות ממשלתיות אחרות? ראש ממשלת אוסטרליה הודיע שסוכנות הסייבר של המדינה תערוך חקירה פורנזית, על מנת לברר האם מערכות ממשלתיות אחרות הושפעו מהאירוע. החקירה תבחן גם האם יש צורך שהמשטרה תטפל בנושא. מומחי אבטחה במדינה ציינו כי שלוש מערכות ממשלתיות נוספות עלולות להיות מושפעות גם הן מהאירוע: אלה של המכון האוסטרלי לבריאות ורווחה ושל שתי סוכנויות מדינתיות – הלשכה לסטטיסטיקה ומחקר פשיעה של ניו סאות' וויילס, ומשרד הבריאות של ויקטוריה. אוסטרליה היא אחת מ-20 מדינות שחתמו בתחילת השבוע על הצהרה משותפת שקוראת לפיקוח עולמי ולהגבלות לפיתוח הבינה המלאכותית. לדברי מומחי אבטחת סייבר, "האירוע הוא קריאת השכמה לרגולטורים, לאור העובדה שסוכני בינה מלאכותית הופכים לזמינים יותר ויותר לשימוש אישי ומסחרי". אחרים ציינו ש-"זהו האירוע הראשון, אבל לבטח לא האחרון. צפויים עוד אירועים שכאלה, ויש להניח שהם יהיו חמורים יותר ובתדירות גבוהה יותר".

בארגונים שמפעילים תשתיות ומערכות קריטיות כמו תחנות כוח, נמלים, רכבות, מפעלים וחדרי שרתים, תקלה בנכס אחד יכולה להשפיע על פעילות שלמה. ווי אר טק (We R Tech), שותפה מצטיינת של יבמ בתחום Maximo, מסייעת לארגונים לעבור מתחזוקה תגובתית לניהול מרכזי וחכם של הנכסים, ולשמור על הסביבה פעילה 24/7. בארגונים עתירי נכסים, האתגר הוא לא רק להחזיק ציוד יקר ומתוחכם, אלא להכיר ולנטר בכל רגע את מצב הנכס, את היסטוריית הטיפול והתקלות שלו, זמינות חלקי חילוף והאם ניתן לזהות בעיה עוד לפני שהיא משביתה את הפעילות. המילה "נכס" מתייחסת, בהקשר זה, לכל ציוד בעל ערך לארגון: מנוע בתחנת כוח, מנוף, צינור, כוח אדם וכל ציוד במפעל, בחברה או בדאטה סנטר שמשמש לצורך תפעולי. מאחורי כל נכס כזה מסתתרים לעיתים מאות, אלפי ואף יותר רכיבים, שכל אחד מהם דורש תחזוקה, מעקב ותיעוד לאורך זמן. "בארגון שעובד 24/7, זמינות הנכסים היא קריטית", אומר רן פלדמן, מנכ"ל ווי אר טק. "הפרמטר הוא חשיבות הנכסים והתשתית לפעילות התפעולית ואיכות השירות של הארגון, לאו דווקא גודלו. גם דאטה סנטר קטן, המחויב לשירות רציף ואמין שמפעיל צ'ילרים, גנרטורים, מערכות UPS ותשתיות קריטיות אחרות, חייב לדעת בכל רגע מה מצב הציוד ואיך לטפל בתקלה במהירות". רן פלדמן, מנכ"ל ווי אר טק. צילום: יח"צ ווי אר טק היא חברת אינטגרציה טכנולוגית ישראלית שמתמחה בפתרונות לארגוני אנטרפרייז עם מעל 100 לקוחות בארץ ובחו"ל. הפתרונות מחולקים לעולמות הסיסטם, כגון: אחסון, גיבוי, שרתי AI, מערכות בינה מלאכותית ומערכות הפעלה. כמו כן, החברה מציעה פתרונות לעולמות התוכנה: תוכנות משלימות לסביבות הסיסטם ומערכת Maximo מבית יבמ. ווי אר טק נבחרה לשותפה מצטיינת של יבמ בתחום Maximo, והיא השותפה היחידה בישראל בעלת יכולת להטמיע את הפתרון הן ברמת האפליקציה והן ברמת התשתית. החברה מחזיקה כוח אדם ייעודי להטמעתו. לעבור מתחזוקה תגובתית לתחזוקה מתוכננת IBM Maximo Application Suite היא פלטפורמת EAM לניהול נכסים ארגוניים לאורך מחזור החיים שלהם. המערכת מרכזת במקום אחד את היסטוריית התחזוקה, הזמנות העבודה, המלאי וחלקי החילוף, ומאפשרת לנהל היררכיות מורכבות של נכסים ותתי רכיבים. בסופו של דבר, המערכת מחברת בין הנכס לבין כל מה שנדרש כדי לתחזק אותו. כאשר נפתחת תקלה, ניתן לדעת אילו חלקים קיימים במלאי, אילו אנשי מקצוע נדרשים לטיפול, אילו פעולות יש לבצע ומה היסטוריית התחזוקה של אותו ציוד. באמצעות חיבור למידע מחיישנים, IoT, אנליטיקה ובינה מלאכותית ניתן גם לזהות חריגות, לתכנן תחזוקה מונעת ולזהות כשלים לפני שהם מובילים להשבתה. מחקר של IDC שנערך בקרב לקוחות IBM Maximo מצא ירידה ממוצעת של 47% באירועי השבתה לא מתוכננת, שיפור של 26% בפרודוקטיביות הטכנאים והארכה של 17% בחיי הנכסים. מעבר לצמצום תקלות, לניהול מסודר של הנכסים יש גם משמעות כלכלית: ארגון שמבין טוב יותר את מצב הציוד שלו יכול לתכנן בצורה מדויקת יותר רכישת חלקי חילוף, לצמצם מלאי עודף ולהימנע ממצבים שבהם דווקא החלק הקריטי חסר בזמן תקלה. לא רק מערכת, אלא תהליך ארגוני ב-ווי אר טק מדגישים כי יישום נכון של EAM מתחיל עוד לפני התקנת המערכת. בשלב הראשון נדרש למפות את תהליכי התחזוקה, הרכש, המלאי וניהול הנכסים, להבין כיצד הארגון עובד, ולהחליט אילו תהליכים נכון לשמר ואילו כדאי לשנות. היישום יכול להתבצע בהדרגה: בהתחלה ניתן להתמקד בנכסים הקריטיים ובהזמנות העבודה, ובהמשך לחבר מערכות ERP, רכש ומלאי, ולהוסיף יכולות מתקדמות יותר של תחזוקה חזויה. "אנחנו לא מסתכלים על Maximo כמערכת שעומדת בפני עצמה", אומר פלדמן. "צריך להבין גם את האפליקציה, גם את התשתית שעליה היא פועלת וגם את המערכות הארגוניות שאליהן היא מתחברת. היכולת שלנו לעבוד בשתי הרמות מאפשרת לנו ללוות את הפרויקט מקצה לקצה". בישראל כבר קיימים יישומי Maximo בתחנות כוח, תשתיות גז, נמלים, רכבות, גופים ביטחוניים וגם בחברות היי-טק שמפעילות קווי ייצור. עבור ווי אר טק, המטרה היא לחבר בין הנכסים שבשטח, אנשי האחזקה והמערכות הארגוניות, ולאפשר לארגון לעבור מניהול של תקלה אחרי שהיא מתרחשת לניהול מתוכנן, רציף ומבוסס מידע. למידע נוסף על המערכת היכנסו לכאן.

קוואלקום (Qualcomm), במהלך כנס המפתחים שלה, הכריזה על הדור החדש של מעבדי הדגל שלה, Snapdragon 8 Elite Gen 6, וכמו בשנה שעברה היא מציעה שתי גרסאות, כשהגרסה החזקה יותר מכונה הפעם Snapdragon 8 Elite Extreme Gen 6 והיא מציעה בעיקר יותר, איך לא, ביצועי בינה מלאכותית. Two platforms. One bold vision for the future of mobile. Unveiled at #SnapdragonSummit, Snapdragon 8 Elite Extreme Gen 6 and Snapdragon 8 Elite Gen 6 are powered by the world's first mobile CPU to reach 5GHz, built for the age of agentic AI. pic.twitter.com/XvAv1mm5mb — Snapdragon (@Snapdragon) September 22, 2026 אלו הם שני המעבדים הראשונים של החברה שמיוצרים ב-2 ננו-מטר, ושניהם כוללים שתי ליבות פרימיום שרצות במהירות של עד 5 גיגה-הרץ, ולצידן ארבע ליבות ביצועים במהירות מרבית של 4 גיגה-הרץ – כלומר, קוואלקום ממשיכה בגישת ליבות גדולות בלבד – ועם זאת שיפור הביצועים מעט שונה לעומת Snapdragon 8 Elite Gen 5, עם 13% מול 10% לטובת מעבד ה-Extreme החדש. שניהם גם מגיעים עם אותו שבב גרפי, Adreno 850, אבל המעבד הבכיר מגיע גם עם 18 מגה-בייט זיכרון ייעודי, וזה מביא לו שיפור ביצועים של 44% עם צריכת אנרגיה נמוכה יותר בשיעור של עד 40%, וזאת מול שיפור ביצועים של 35% של המעבד האח שאינו תאומו. אבל השוני הגדול ביותר הוא בסופו של דבר בהיבט של ה-AI – שבב ה-NPU של Snapdragon 8 Elite Gen 6 מציע, לפי קוואלקום 14% ביצועים טובים יותר מאשר בדור הקודם, ותומך בחלון הקשר של 32K. לעומת זאת מעבד ה-Extreme מציע זיכרון משותף שגדול ב-50% וזה מסייע לשיפור של 35%, ויכולת להריץ באופן מקומי מודלי +30B. מעבד ה-Extreme מציע גם יכולות צילום, כולל וידיאו, טובות יותר ושניהם תומכים בחיבור לווייני ובמודם שמוכן לעבודה כבר עם Wi-Fi 8. Congratulations to @Snapdragon on the launch of Snapdragon Dual 8 Elites! At this launch event, we're unveiling the Xiaomi 18 Pro Series device on the global stage for the first time! Xiaomi 18 Pro Series, the world's first smartphones powered by @Snapdragon Dual 8 Elites! And… pic.twitter.com/W41GBDMwnV — Xiaomi (@Xiaomi) September 23, 2026 באופן לא מפתיע, שיאומי (Xiaomi) היא שוב הראשונה שמכריזה על טלפונים שמגיעים עם המעבדים החדשים, והיא עשתה את זה כמעט מיד אחרי ההכרזה של קוואלקום. Xiaomi 18 Pro יגיע עם המעבד הבסיסי ואילו Xiaomi 18 Pro Max יגיע עם מעבד ה-Extreme – ובימים הקרובים זרם ההכרזות ילך ויגדל.

שם ותפקיד: בר רחמים, מייסדת ומפתחת פלטפורמת ברבוט (BarBot), בעלים ומנכ"לית של חברת ב ויועצת לינקדאין למיתוג אישי". אני הצד בשותפות שאחראי על שיווק וחוויית המשתמש  של ברבוט, לצד בן זוגי, ארז מרקוביץ, שהוא המפתח הראשי ומנהל הטכנולוגיות. ברבוט היא אפליקציית SaaS מבוססת AI ליצירת תוכן ולאבחון פרופילים בלינקדאין. החלק האהוב עליי בתפקיד הוא היכולת […]